27. לטענת התובעת, הוכח כי חברי הדירקטוריון שהיו צריכים לשמש כשומרי הסף של החברה לא מילאו תפקידם שעה שהחלטות התקבלו על סמך מצגי ההנהלה גרידא, מבלי שאומתו ומבלי שנבחנה מצבת החובות של החברה, ללא שנלקחו בחשבון הסיכונים העסקיים של פרטנר, האזהרות שהופיעו בדוחות הכספיים של החברה ובדוחות הכספיים של פרטנר מפני השלכות שינויי הרגולציה, ומבלי שנערכו חוות דעת מתאימות. בהקשר זה מפנה התובעת לעדותה של אונגר, כאמור דירקטורית חיצונית בחברה, שממנה עולה לטענת התובעת כי לא ידעה על מצבת החובות של החברה או לגבי התלות שהייתה לחברת האם סאני בדיבידנד שיתקבל ממנה, וכן כי לא עיינה בדוחות הכספיים של פרטנר – אלא נסמכה אך על מצגי ההנהלה בחברה.
--- סוף עמוד 12 ---
לשיטת התובעת, דירקטוריון החברה התעלם מאינדיקציות חשובות שהיו קיימות עוד לפני החלוקה הראשונה, ובין היתר ירידה בגובה 6.2% שנרשמה בשנת 2009 בנתון ה ARPU-של פרטנר; הירידה שנרשמה במהלך הרבעון ה-4 של פרטנר בתזרים המזומנים שלה (17.4%) ,ואינדיקציות נוספות.
28. עוד נטען על ידי התובעת כי לא התקיים מבחן הרווח וכי לחברה לא היו בשנים 2011-2010 רווחים ראויים לחלוקה. זאת, נוכח הפסד בסך של 324 מיליון ש"ח, שנרשם בסעיף קרן מהפרשי תרגום שנוצרו כתוצאה מירידה בשערי מט"ח (להלן: "קרן הפרשי התרגום"), שבשל אופן ההצגה החשבונאית בה נקטה החברה, לא בא לידי ביטוי ביתרת העודפים של החברה, על אף שצריך היה להביא לאיפוסה. התובעת מדגישה כי מדובר בהפסד כלכלי אמיתי שאינו שונה מהפסד מימוני וכך גם לשיטתו של המומחה שוב שערך חוות דעת חשבונאית מטעם הנתבעים. עוד ציינה התובעת, כי בהתאם לגישה בתנ"ג (כלכלית) 47621-07-16 חורב נ' בי קומיוניקיישנס בע"מ, פס' 26 (18.07.2019) (להלן: "עניין חורב") שם הוכרע כי לא היה צריך לחשב קרן הון חיובית כחלק מעודפי החברה בשם תכלית של הגנה על נושי החברה, אזי שבשם הגנת הנושים במידה ויש קרן הון שלילית של הפרשי תרגום, יש להתחשב בה בעת חישוב העודפים.
29. כמו כן, מדגישה התובעת כי ממילא מבחן הרווח הוא מבחן משני למבחן הפירעון, ובקשר עם מבחן הפירעון הרי שהתקופה בה נעשו החלוקות הייתה תקופה רגישה ביותר לאור הרפורמה בשוק הסלולר שהחלה לתת אותותיה בשוק התקשרות, וסיכוניה עבור פרטנר, וביתר שאת לאור רמת המינוף הגבוהה שאפיינה את שרשרת החברות והעובדה כי פרטנר הייתה הנכס העיקרי של החברה, ומקור המזומנים העיקרי שלה.