230. בהתאם לעקרונות האלו, אפנה לבחינת החלטות החלוקה שהתקבלו על ידי הדירקטוריון, ואבחן האם הדירקטוריון יישם את הוראות הדין לעניין מבחן יכולת הפירעון בטרם קבלת החלטות החלוקה.
ודוק, הדיון לעיל בקשר עם שקילת הרפורמה בשוק הסלולר על ידי הדירקטוריון, מהווה חלק בלתי נפרד מהדיון להלן בקשר עם יישום מבחן יכולת הפירעון על ידי הדירקטוריון בטרם החלוקות. כפי שקבעתי לעיל, בבסיס בחינת יכולת הפירעון של החברה עמדה, בין היתר, בחינת הרפורמה בשוק התקשורת שהתגבשה אותה תקופה על פרטנר ובפרט על יכולתה להוסיף לחלק דיבידנדים לחברה. סבורני כי הנחות הדירקטוריון והמסקנות לאורן פעל היו סבירות לאותה עת. דירקטוריון החברה לא צפה, וסבורני שלא יכול היה לצפות, את השפעתה המהותית והשלכותיה של הרפורמה על פרטנר סופו של דבר.
--- סוף עמוד 85 ---
אם כן, אבחן להלן האם דירקטוריון החברה בדק וניתח את תזרים המזומנים של החברה – על מנת לוודא שיש ביכולתה לעמוד בחבויותיה הידועות.
בחינת המבחן התזרימי בישיבות הדירקטוריון
231. עיון בפרוטוקולי ישיבות הדירקטוריון שהוגשו במסגרת ההליך מלמד כי בשלושת ישיבות החלוקה הוצג לדירקטוריון החברה תזרים מזומנים חזוי לשם בחינת מבחן יכולת הפירעון על ידי החברה, הן דו-שנתי והן לטווח של חמש שנים קדימה.
232. במסגרת החלטת הדירקטוריון לאשר את החלוקה הראשונה, נומקה ההחלטה כדלהלן: "לאחר בחינת מקורות המימון העומדים לרשות החברה לשם פירעון חובותיה והתחייבויותיה – הקיימות והעתידיות ולשם מימון החלוקה, ובכלל זה תזרימי המזומנים הצפויים מחד, והתחייבויותיה של החברה לבעלי אגרות החוב שהונפקו על ידה, התחייבות שוטפות והתחייבות אחרות מאידך, הוחלט לאשר חלוקת דיבידנד בסך 65 מיליון שקלים לבעלי המניות של החברה ולקבוע כי סכום החלוקה האמור עומד בדרישות הדין לעניין חלוקה מותרת. במסגרת זו נבחנו ונשקלו גם התזרימים הצפויים מתחומי הפעילות השונים של החברה, לרבות תזרים הצפוי מהחזקת החברה במניות חברת פרטנר תקשורת בע"מ, כמו התזרים שהתקבל ממכירת פעילות תחום לקוחות הקצה של החברה. בנוסף, נבחנו הונה העצמי של החברה, מצב הנזילות של החברה, והשפעת ביצוע החלוקה על משתנים אלו ועל פעילותה השוטפת ותכניותיה העסקיות של החברה" [נכתב התביעה, נספח 4].
תחת נימוקי הדירקטוריון לאישור החלוקה פורט כי החברה פרעה לאחרונה את המימון הבנקאי שנטלה לרכישת השליטה בחברת פרטנר, ובכך הפחיתה באופן ניכר את המינוף שלה ואת היקף התחייבויותיה, וכי למרות שהחלוקה מקטינה את יתרת המזומנים שלה, ובמובן זה מעלה את רמת המינוף של החברה, אין בכך כדי לפגוע ביכולתה להמשיך ולפעול במתכונת הקיימת והצפויה שלה או לעמוד בהתחייבויותיה. עוד צוין כי החברה הציגה רווחיות גבוהה בשנה החולפת וראוי לחלק לבעלי המניות מרווחיה אלו [שם].