ברנע סיכם כי "אפשר לקבוע שבעת החלטות הדירקטוריון, לחברה יכולת פירעון מוכחת הן לטווח קצר, והן לטווח הבינוני והארוך, שאיננה מופרת על ידי חלוקת הדיבידנד המוצע בסך של כ-150 מיליון ש"ח בשתי החלוקות" [שם, בעמ' 21].
עוד מתייחסת חו"ד ברנע לעמידת החברה במבחן המאזני ובתוך לרכיב ה-NAV (ערך נכסי נקי) החיובי של החברה. בהתאם לחו"ד ברנע, בעת שתי החלוקות הראשונות עמד ערך ה-NAV של החברה על 3.3 מיליארד ש"ח [חו"ד ברנע, עמ' 16]. טענות אלה של ברנע ביחס ל-NAV החיובי לא נסתרו על ידי התובעת או המומחה מטעמה. יצוין בהקשר זה כי המומחה עובדיה לא התייחס בחוות דעתו ל-NAV של החברה בעת החלוקות, וגם לא חלק על ערכו החיובי עת שנשאל על כך בחקירתו לפניי [פ/22.1.2020, בעמ' 97, ש' 9-5]. לצד זאת, המומחה עובדיה גם לא שלל כי נכון מבחינה מתודולוגית להתייחס לרכיב ה-NAV בבדיקות סולבנטיות [שם, בעמ' 94, ש' 13-1]. הטענה שהציג המומחה עובדיה (בחקירתו בלבד) היא שבחברות אחזקות דוגמת החברה, ערך ה-NAV הוא מתעתע לאור שיעורי המינוף הגבוהים בחברות אלו, אולם לא נתן מענה מספק לכך שהוא עצמו כן בחן את רכיב ה-NAV בחוות דעת שערך במסגרת הליך אחר עבור חברת אחזקות אחרת [שם, בעמ' 96-95; נ/26].
237. בהקשר זה יש להדגיש כי עמידה במבחן יכולת הפירעון מחייבת בכל מקרה עמידה במבחן התזרימי, ולא במבחן המאזני. כך, גם אם מתקיימת האינדיקציה המאזנית בדמות NAV חיובי, אף אם בשיעור משמעותי, כל עוד החברה לא צפויה לעמוד בהתחייבויותיה במועדן בהתאם למבחן התזרימי – לא מתקיים מבחן יכולת הפירעון. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ברנר בעניין קליר:
--- סוף עמוד 89 ---
"ודוק: מבחן יכולת הפרעון בהקשר של חלוקה אסורה, עניינו בשאלה האם החברה עלולה להמצא במצב של חדלות פרעון תזרימית, קרי, העדר יכולת לשלם את חבויותיה בהגיע מועד קיומן, ואין עניינו בחדלות פרעון מאזנית כמשמעה בס' 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983, הקיימת רק כאשר כלל חובותיה של החברה עולים על כלל נכסיה. משמע, גם אם החברה לא צפוייה להמצא בחדלות פרעון מאזנית, כלומר, יש לה עודף נכסים על פני התחייבויות, אסור לה לחלק דיבידנד אם יש חשש שתיקלע עקב כך למצב של חדלות פרעון תזרימית שלא תאפשר לה לפרוע את חובותיה השוטפים בהגיע זמן פרעונם [...]" [עניין קליר, פס' 89-88].
יחד עם זאת, אין מניעה להשתמש במבחן המאזני כאינדיקציה נוספת לאיתנותה של החברה והתקיימותו של מבחן יכולת הפירעון, בדומה לחיזוקים ולכריות ביטחון נוספים שניתן לשקול במועד החלטת החלוקה. כך עולה גם מעמדת סגל רשות ניירות ערך: