גב' בן חורין ציינה במפורש, כי לאור ההיכרות עם פאול, יש לשלוח לו תמצית השיחה בכתב וסיימה מכתבה כדלקמן:
"Please note that we are taking a risk to be trained only in Israel; without even checking the mold prior to the transfer. So Elmat support in Israel is crucial".
גב' בן חורין הסבה את תשומת לב נציג חברת סאמר לכך שהנתבעת נוטלת סיכון בביצוע ההכשרה בישראל בלבד, אפילו ללא בדיקת התבנית טרם משלוח. לכן, תמיכת אלמט בישראל היא קריטית.
נמצא, אפוא, כי במסגרת התכתובת "הפרטית", שהוציאה את חברת אלמט ממעגל המיודעים, הסכימו הצדדים - חברת סאמר, התובעת והנתבעת - לקצר את לוח הזמנים, ולאור הבעיות שהציגה חברת אלמט, הוסכם לוותר על הדרכה יבשה (באמסטרדם) ולהסתפק בתמיכה טכנית בישראל, בתחילת תהליך הייצור.
הסכמת הצדדים מאיינת כל טענה של התובעת בנוגע לאופן העברת התבנית והתהליך. הסיכון היה ידוע, צפוי מראש ונכלל במסגרת שיקולי הצדדים, ומשכך, אין לשעות לטענות בעניין זה בדיעבד, רק משום שהסיכון התממש. אינני קובע מסמרות בשאלה, מה הייתה הסיבה להסכמה (קוצר זמן, השירות של אלמט, דרישת חברת סאמר, בעיות באספקה או רצון משותף של הצדדים), שכן אינה רלוונטית לצורך הכרעה במחלוקת שבפני. משעה שהצדדים כולם הסכימו שכך יהיה, למרות ומתוך הכרה ברורה בסיכון הטמון בכך, אין יותר נפקות לשאלה זו.
הצדדים בחרו, כל אחד מטעמיו המסחריים, ליטול סיכון. העובדה שתקוותם, שהמעבר והתהליך יהיו מוצלחים, התבדתה בדיעבד, בפרט שעה שהסיכון הגלום בה היה ברור מתחילה, שוב אינה רלוונטית. בית המשפט העליון התייחס למצבים מעין אלה בפסק דינו בע"א 5131/10 רחל אזימוב נגד אפריים בנימיני סו(1) 442, שם נקבע, כי "... ניסיון החיים מלמד שלצדדים בעסקה יש הנחות ותקוות בקשר לכדאיותה ולתוצאותיה. הצדדים יודעים שיתכן וההנחות יתבדו והתקוות יכזבו. אף-על-פי-כן מעוניינים הצדדים להשלים את העסקה, כי חישובי הסיכונים והסיכויים נראים בעיניהם ככדאיים. אומד הדעת של הצדדים הוא אפוא כזה שיש בהם גמירות דעת לקיים את העסקה, גם אם הערכתם המקורית לגבי תוצאותיה תתבדה...".
אני דוחה, אפוא, את טענות התובעת בנוגע לאופן העברת התבנית לידיה, הסיבה להעברה חפוזה והליך ההכשרה שלה, בפרט שאין מחלוקת, כי אכן סופקה לה תמיכה בישראל באמצעות שני טכנאים לתקופה העולה על התכנון המקורי, כפי שהצדדים סיכמו מראש (ראה נספח 3 לתצהיר בן חורין ועדותה בעמ' 30, שורות 27 - 40 ועמ' 31, שורות 1 - 5 לפרוטוקול).