לפי מכתב זה, הנתבעת תחזיר לתובעת את הפטמות שנפסלו והתובעת תזכה את הנתבעת. אמנם, לא ניתן לדעת מהמכתב מה טיב הזיכוי, אך מאחר והמשפט כולו עוסק בפטמות הפסולות שהוחזרו, ובהמשך במיון מחדש שלהן אצל התובעת, נראה כי מדובר, על דרך הפשט, בזיכוי עלויות הייצור בלבד. יחד עם זאת, לאור עמימות הניסוח יש מקום גם לעמדת הנתבעת, לפיה מדובר בזיכויים גם על חומר הגלם והקולרים שסיפקה על חשבונה.
תחלופת המיילים מיום 13.11.2016 בין טלי - נציגת הנתבעת, לאפיק - נציג התובעת (נספח 24 לתצהיר בן חורין), נעשתה כחודשיים לאחר מכן. במסגרת תכתובת זו בקשה טלי זיכוי עבור כל הפטמות שנשלחו חזרה למיון ואילו אפיק הבהיר, כי ייצא זיכוי, אולם מר בלום יסגור זאת מול גב' בן חורין.
גם במסמכים אלו אין התייחסות לטיב הזיכוי המבוקש, אך יש הבהרה שהנושא טרם נסגר ברמת המנכ"לים ולכן, אייחס חשיבות מיוחדת דווקא למכתבים הבאים.
22. במכתבו בדוא"ל מיום 17.12.2016 (נספח 19 לתצהיר בן חורין), הבהיר מר בלום לגב' בן חורין, כי מבחינתו נותרו פתוחים הנושאים הבאים - עלויות ייצור יקרות בהרבה מהמתוכנן בשל זמן מחזור איטי ביחס לצפוי, עלויות נוספות בגין אחוז פסולים גבוה מהמתוכנן (6%), השקעות נוספות שהשקיעה התובעת (מכונת קרח), עדכון במחיר ועוד. מר בלום הבהיר, כי נחוצות תשובות דחופות והדגיש, כי "בנוסף, צריך לסכם כי אין לי יכולת לממן את חומר הגלם והקולרים של הפסולים".
גב' בן חורין השיבה לו ביום 18.12.2016 (מוצג נ/8), ביו היתר, כי "לגבי התשלום בגין קולרים וח"ג - אני בדעתי כפי שהצגתי לך אותה ביום חמישי. אנחנו סופגים את רוב העלות של הפחת הגבוה (כפי שציינת במייל שלך) הן מבחינת ח"ג והן מבחינת קולרים. אני חושבת שלבקש מקסט תשלום רק בגין אותם 30-40 אלף מוצרים פסולים (ולא בשל הפחת הגבוה שבפועל) נעשה מתוך הגינות שלנו כלפיכם ולמעשה ללא שום שקול דעת הגיוני מבחינה כלכלית".
התנהלות הצדדים מצביעה על כך שבאותו שלב היתה הסכמה לפיה, עלות חומר הגלם והקולרים חלה על הנתבעת ואילו התובעת זיכתה אותה עבור עלויות ייצור לכל פטמה פסולה. הסכמה זו חלקה את העלויות (הסיכונים) בין הצדדים - הנתבעת נושאת בעלות חומר הגלם (כולל קולרים), בגין הפחת הגבוה ואילו התובעת סופגת את תוספת עלות הייצור בגין איטיות הקו והפטמות הפסולות עצמן.
23. במסגרת תכתובת מיום 1.1.2017 (נספח ז לתצהיר בלום) שלחה גב' בן חורין למר בלום תחשיב עם קיזוז, והבהירה במפורש, כי "כמו שאתה רואה, מעבר לפטמות הפסולות שחזרו אליכם, מעבר לפחת הגבוה שהיה אצלכם, לא חייבנו על סיליקון ועל קולרים" (ההדגשות שלי - א.ר.). גם בתחשיב עצמו מופיע קיזוז רק בגין פטמות פסולות. תשובת מר בלום התייחסה אף היא אך ורק לנושא הפטמות הפסולות הנוספות (50,000) ואין בה טענה נגד אופן חישוב הזיכוי.