נטען, כי בתחילת הדרך התייחסה הנתבעת לתקלות כאל "חבלי לידה" וגילתה אורך רוח, שכן ביקשה לעמוד בדרישות חברת סאמר. עם זאת, התברר לה כי התובעת אינה מקצועית, בלשון המעטה.
הנתבעת הפנתה לתכתובות דוא"ל ממועדים שונים, במסגרתן העלתה בפני התובעת טענות בנוגע לפגמים שנמצאו בפטמות (נספחים 1 - 5 לכתב ההגנה). בנוסף, טענה הנתבעת כי תקלות במפעל התובעת, למשל - במערכת הקירור, עכבו את הליך הייצור (נספח 7 לכתב ההגנה) וכי תהליך חיתוך הפטמות הועבר בסופו של יום למפעלה מפאת אי מקצועיות התובעת.
הנתבעת הדגישה, כי במסגרת בקרת האיכות של התובעת, נפסלו פטמות בשיעור ממוצע של כ- 10%, שהוא שיעור פסילות גבוה בהשוואה לממוצע בתעשייה (שעומד על 5% - 6% בלבד), וכי במסגרת בקרת האיכות במפעלה נמצאו כמויות אדירות של ליקויים וכשליש מהפטמות שסופקו לה נפסלו. לטענת הנתבעת, מדובר באחוז פסילה שערורייתי, אשר מעיד כי הייצור אצל התובעת היה רשלני, באיכות ירודה ולמעשה כישלון חרוץ. הנתבעת הציגה לשם השוואה את אחוז הפסולים בחודשים אפריל - מאי 2016 אצל חברת אלמט, אשר עמד על 5.6% בלבד.
הנתבעת טענה, כי האיכות הנמוכה של הפטמות שסיפקה התובעת (שהביא לפסילת 30% -40% מהפטמות) גרמה לה הפסדים ונזקים ניכרים והיא זכאית לקזז את הנזקים מכל סכום שיפסק לתובעת. לטענתה, יש לקזז הסכומים הבאים - סך של 139,303 ₪ בגין 237,427 פטמות פסולות, סך 135,252 ₪ בגין עלויות עגלות שינוע ומכונת חיתוך, סך של 22,159 ₪ בגין עלות "הליך התאמת מכונה", שלא הסכימה לשאת בו במסגרת ההסכמות החוזיות, סך של 186,204 ₪ בגין עלויות פחת חומר גלם (לפי מספר הפטמות הפסולות שיוצרו) וסך של 106,816 ₪ בגין עלות קולרים שסיפקה ונפסלו ביחד עם הפטמות.
בנוסף, טענה הנתבעת כי בשל מחדלי התובעת הופסק הפרויקט על ידי חברת סאמר ונגרם לה אבדן רווחים, אותו העריכה בסך של 4.8 מיליון ₪.
הנתבעת אישרה, כי לאחר כישלון הפרויקט הוחלפו תכתובות בין הצדדים. היא נדרשה לשלם לתובעת יתרת חוב, לכאורה, בסך של 297,926 ₪, ואף עוכבה החזרת התבנית של חברת אלמט. הנתבעת השיבה, כי לא קיימת יתרת חוב, נהפוך הוא - התובעת חייבת לה בגין נזקים והפסדים שגרמה בהפרותיה היסודיות את ההסכם, וכי עיכוב התבנית עומד בניגוד לדין ויש לשחררה לאלתר. התובעת אכן שחררה את התבנית בהמשך (נספחים 10 -11 לכתב ההגנה).
הנתבעת הדגישה, כי לאחר סיום הפרויקט הודיעה לתובעת שיש במפעלה כ - 90,000 פטמות פסולות, ודרשה כי תאסוף אותן, שאחרת תושמדנה לאלתר. התובעת לא השיבה בתחילה לדרישה, לאחר מכן העלתה טענות "מצוצות מן האצבע" (כך במקור - א.ר.), כי ביקשה לבחון בעבר את הפטמות הפסולות אך הדבר לא ניתן לה. הנתבעת הפנתה להתכתבות בדוא"ל שקדמה לכך, במסגרתה הוזמנה התובעת לבדוק את הפטמות הפסולות (נספחים 12 - 17 לכתב ההגנה). בסופו של יום, הודיעה הנתבעת לתובעת כי בכוונתה לשלוח לה את הפטמות הפסולות, והתובעת השיבה מצידה כי אינה מעוניינת לקבלן (נספחים 18 - 20 לכתב ההגנה).