4. התובעת הגישה כתב תשובה קצר, במסגרתו טענה כי בין הצדדים יחסים עסקיים ארוכים וכי ייצרה עבור הנתבעת גם פטמות אחרות בהצלחה ולשביעות רצונה. התובעת טענה, כי הנתבעת התקשרה עמה בהסכם לייצור הפטמות, שכן היא יצרן טוב, יציב, המספק מוצרים איכותיים.
התובעת טענה, כי גם הייצור בחברת אלמט נתקל בקשיים, שכללו בין היתר, פטמות פסולות, חוסר שקיפות, חוסר יעילות והעדר שיתוף פעולה, דבר שפגע באספקה סדירה של פטמות איכותיות. בנסיבות אלה, הנתבעת היא שדרשה להעביר את הייצור לתובעת. עוד הדגישה התובעת, כי המוצר חדשני, כולל פיתוח של פטמה וקולר ביחידה אחת, תוך שימוש בחומר גלם חדש, תבנית חדשה והליך הזרקה כפול. התובעת לא טיפלה בפיתוח, תכנון, הזמנת התבנית או אפיון המוצר, אלא נדרשה לייצור בלבד.
בנוגע למכונת החיתוך הבהירה התובעת, כי המכונה הועברה לנתבעת מאחר שטענה כי ביכולתה להפעילה במשך 24 שעות (במשמרות) בעוד שאצל התובעת החיתוך מבוצע רק במשמרות בוקר, ולא מפאת העדר מקצועיות.
5. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. התובעת הגישה תצהיר של מר שרון בלום - מנהלה. הנתבעת הגישה תצהיר של גב' אפרת בן חורין - מנהלה, מר מוטי בכור טיטלמן - מנהל איכות אצל הנתבעת, מר מיכאל בכור לוייב - בודק טכני בחברת ג'סקו וחוות דעת מומחה של מר חנן אנדרמן. במסגרת דיון ההוכחות נחקרו המצהירים והעדים באריכות. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין.
דיון והכרעה
6. לשם הכרעה במחלוקות נשוא התביעה, אפרט את השתלשלות העניינים והעובדות הרלוונטיות, לפי סדר כרונולוגי, תוך עמידה על הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו בפני.
הפרויקט של חברת סאמר וההרצה באלמט
7. במהלך שנת 2015 זכתה הנתבעת בפרויקט ייצור בקבוקי פלסטיק לתינוקות, של חברת סאמר. הנתבעת, שתחום התמחותה הוא פלסטיק, ייצרה בעצמה את הבקבוקים וקולרי הבקבוקים (טבעות הברגה) שהוזמנו, ובמקביל התקשרה עם התובעת, שתחום התמחותה הוא סיליקון וגומי, כקבלן משנה, לשם ייצור פטמות הסיליקון עבור הבקבוקים.
אין מחלוקת, כי קיימת היכרות עסקית קודמת בין הצדדים, אף היא במסגרת ייצור פטמות לבקבוקים, שהתנהלה לשביעות רצונם. היכרות זו הניבה את ההתקשרות נשוא התביעה, עם תוצאה הפוכה.
אין גם מחלוקת, כי ההתקשרות לא נעשתה בהסכם מסודר, אלא בתכתובת דוא"ל בין נציגי הצדדים, תוך כדי התפתחות הפרויקט, ובהתאם להנחיות חברת סאמר, שהיא המזמין הסופי. לנתון זה שלוש השלכות עיקריות. הראשונה - חלופת המיילים היא בעיקרה עניינית ונקודתית, קרי - במתכונת של שאלות ותשובות. אין הסדרה כוללת של מערך היחסים בין הצדדים, כפי שניתן למצוא בחוזה רגיל. לפיכך, קיימות נקודות מסוימות, עליהן אעמוד בהמשך, הדורשות השלמה ופרשנות. פרשנות והשלמת החוזה תיעשה בהתאם לסעיפים 25 ו- 26 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, לרבות אומד דעת הצדדים, לשון החוזה (או בעניינו, ההתכתבויות בין הצדדים), נסיבות העניין והנוהג המקובל. השנייה - מדובר בחוזה מתמשך של ייצור ואספקה לאורך תקופה. במצב דברים זה, המשך ההתקשרות בין הצדדים, חרף טרוניות, היא נסיבה מהותית שיש לקחת בחשבון בפרשנות (ראה למשל, ת"א (מח'-י-ם) 1122/97 דיור וקיט בע"מ נגד הסוכנות היהודית (20.4.2004), בנושא ויתור חוזי בדרך של התנהגות). השלישית - הפרויקט בוצע על פי הוראות והנחיות חברת סאמר, שהיא המזמין הראשי (או סופי). הוראות אלה, שכללו למשל את הבחירה בחברת אלמט, חייבו את שני הצדדים. התובעת אינה חולקת על הוראות אלה והן מהוות חלק מהמערך החוזי בין הצדדים, הגם שמדובר לכאורה בצד שלישי חיצוני.