זה המקום להעיר כי הציטוט שהובא בסיכומיו של התובע ביחס לעד זה ורצונו של העד לדבר "לדבר עם השופטת" הוצא מהקשרו (סעיף 133 לסיכומי התובע). נוכח העלאת הטענה בסיכומי התובע אין לי אלא להביא את הדברים כהווייתם מפרוטוקול הדיון. לאחר שורה של שאלות בהן הוטחו בעד אמירות קשות לפיהן כספו של התובע נגנב על ידי בעלי החברה, ביקש הוא לפנות לבית המשפט על מנת להביע תרעומת ועלבון על אופן ניסוח השאלות. הדברים נרשמו במלואם לפרוטוקול הדיון ולא מצאתי בהעלאתם כל פגם:
"ש. למה לא הבאת שום אסמכתא כדי להראות שהכסף לא נגנב על ידי השותפים, בעלי המניות לכיס שלהם והיית יכול להראות שבאמת השתמשת ב- 300,000 ₪ לפעילות שוטפת ולקניית מוצרים אמיתיים?
ת. שוב אני אומר. באת אחרי 6 – 7 שנים. לחפש אחרי 7 שנים זה קשה. אני לא יודע מה עשית. אני לא ראיתי ממך שום הצגה הפוכה על הכסף שהשקעתי. אני באותה תקופה ויש פה עובדתית בדוחות הכספיים כנראה כתוב הכל לאן הלך הכסף. הכל כתוב שחור על גבי לבן. אני לא רואה חשבון. הכל כתוב. אם אני לא טועה באחד הדיונים ביקשת פעם אחת את הדוחות האלה וגם אמרת לנו שאם תקבל את הדוחות תבטל את התביעה והוכחנו לך שהכסף הלך לאן שצריך ואתה חזרת בך.
ש. אני אומר לך שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. ברגע שלקחת מהתובע 300,000 ₪ גנבתם את הכסף לכיס של המנהלים ובעלי המניות וסגרתם את החברה כדי למנוע מהתובע לגבות את הכספים.
ת. אני רוצה לדבר עם השופטת. לא אמרו לי דבר כזה בחיים. אני לא הייתי בביהמ"ש בחיים. זה מבזה בן אדם. אני יכול לענות כמו שצריך? התשובה ממש לא. זה שאלה לדעתי שמבזה" (עמ' 78-79 לפרוט').
גם ביחס לעד זה מצאתי שחלק ניכר מהשאלות שהופנו אליו נוסחו באופן לא בהיר ו/או כזה שלא בוסס ולא נתמך בתשתית הראייתית לכאורה שהוצגה במסגרת אותן שאלות. חלקן אף היו בגדר הרחבת חזית או שינוי חזית לגרסת התובע בעצמו. ההתנגדויות שהועלו וההכרעות שניתנו בהן במעמד הדיון מדברות בעד עצמן.
נתתי אמון מלא בעדותו כי בשום שלב לא הוצג לתובע כי יועסקו 4 סוכנים של החברה אלא כי מדובר היה בתחזית בלבד אשר הדגימה את האפשרויות העתידיות השונות, בעוד שבהסכם עצמו לא הייתה כל התחייבות להעסקת ארבעה סוכנים או כמות כלשהיא של סוכני מכירות.
גם לעניין ההלוואה בסך של 40,000 ₪ לא היה בידי ב"כ התובע לקעקע את עדותו של העד לפיה הוא אינו יודע דבר על הלוואה כזו וכל הנתונים שהוצגו לכאורה כעובדות בשאלות ב"כ התובע כלל לא נתמכו בתשובות העד או בראיות קבילות אחרות.
לדוגמא: למרות שהשאלה נוסחה כך שלכאורה העד הוא שמסר את המסמך שהוצג בפניו במעמד הדיון (ולא הוגש כראיה בהליך מטעם התובע) לתובע, הרי שהעד כלל לא אישר זאת וציין כי הוא עצמו כלל אינו חתום על המסמך.
העד גם לא ידע לומר האם ההלוואה האמורה ניתנה על ידי התובע ולא ידע לומר דבר על המייל שצוין בשאלת המשך (שגם הוא לא הוצג ולא הוגש במסגרת ההליך בפניי).