(ע"א 6952/15 פקיד שומה גוש דן נ' גד קרן, ניתן ביום 19.1.2017)
71. לפיכך, גם אם סבר המבקש כי עו"ד שפירא שוגה בכל הנוגע לכוונותיו כלפי עתיד החברה, הרי שהדבר עדיין מצוי בגדר שיקול דעתו של הדירקטוריון ולכן אינו מהווה התנכלות אישית למבקש, כפי שניסה 'לצייר' זאת. נאמר בזהירות, כי להתרשמותנו הלכאורית נראה כי המבקש תופס את תפקידו באופן שגוי, שכן כמנכ"ל באפשרותו אמנם להביע דעתו בכל הנוגע לניהול החברה אולם בסופו של יום עליו "להתיישר" עם הנחיות הדירקטוריון, אף אם הדברים אינם לרוחו. כך עולה בבירור מסעיפים 120-121 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 הקובעים כי "המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של עניני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון וכפוף להנחיותיו" וכי יהיה הוא נתון לפיקוחו של הדירקטוריון.
72. עניין זה מחדד אף את טענת החברה במכתב הזימון לשימוע, לחוסר שיתוף פעולה בין המבקש לדירקטוריון כגוף הממונה עליו, ומראה כי הדברים לא נטענו ב'חלל ריק'.
73. מלבד האמור, התזה שהשמיע המבקש לפיה העילות כנגדו הומצאו לצורך הכשרת פיטוריו מתוך מניעי נקמנות אישית מצד יו"ר הדירקטוריון, אינה מתיישבת עם הגיונם של דברים, שכן ספק אם החברה הייתה מרחיקה לכת וטורחת לבטל את כל החוזים עם הספקים עליהם חתם המבקש (כפי שאכן עשתה, כעולה מהמסמכים (ר' נספח 11 לתגובת המשיבה) תוך העמדתה בסיכון כספי ומשפטי ניכר – אך ורק על מנת "להיפטר" מהמבקש ולסלקו מן הדרך. בנוסף ערכה החברה שיחות אישיות עם העובדים שחתמו על החוזים מול המבקש והודיעה להם כי היא שוקלת את צעדיה בעניין תוך הוצאתם לחופשה בתשלום (ר' נספחים 14א-14ד לתגובת המשיבה). כמו כן, אם אכן בכוונתו של עו"ד שפירא היה לחסל את החברה וממילא לפרוש בעצמו מהתפקיד, לא הוברר איזו תועלת תצמח לו מפיטוריו של המבקש.
74. המבקש אף טען לקיומם של מניעים אישיים של עו"ד שפירא במכירת פעילות החברה לחברת "עו"דכנית" (ר' ס' 32 לסיכומי המבקש). מדובר בטענות שנטענו בעלמא באופן שאינו נהיר וללא ראשית ראיה שתתמוך בהן, ולפיכך אין בידינו לקבלן.
75. עוד טען המבקש בפנינו עוד כי עו"ד שפירא "הפציץ את עובדי החברה במכתבים המכפישים את שמו" (ר' עמ' 7 לפרוטוקול הדיון שורות 17-18, עמ' 8 שורות 22-23), אולם לא צירף מכתבים כאמור וציין "אני צירפתי את מה שהיה לי" (שם, שורה 23).
76. בנקודה זו יש לומר כי עיון במסמכים שצורפו ע"י הצדדים מעלה כי גם המבקש לא 'טמן ידו בצלחת' בכל הנוגע להעלאת טענות קשות כלפי עו"ד שפירא. בעניין זה, המשיבה צירפה מסרון ששלח המבקש לעובדים לאחר שהודע לו על סיום העסקתו (נספח 41 לתגובת המשיבה) בו ציין כי מכתב הפיטורין שקיבל היה לא תקין ונעשה ללא שימוע כדין ובאופן בלתי חוקי. עוד הוסיף כי המכתבים שנשלחו לעובדים אודות ביטול ההסכמים שנחתמו עמם מהווים לשון הרע. במהלך הדיון, כשנשאל המבקש האם יש בידו מסמכים שאותו מסרון נשלח בתגובה אליהם, הפנה אל מכתב העדכון ששלח עו"ד שפירא לעובדים בדבר סיום העסקתו של המבקש, שלא כלל אמירות מכפישות ואף לא פירט את הסיבות לסיום ההעסקה (ר' עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, שורות 26-27, נספח כ"ז לבקשה).