84. בהמשך, לא התייצב המבקש אף לשימוע עצמו שנערך ביום 22.12.2020. לכך קדמה חלופת התכתבויות ענפה בין בא כוחו לב"כ החברה, בה ניסה בא כוחו לדחות את מועד השימוע בשבוע ימים (נספחים 26-38 לתגובת המשיבה). ב"כ החברה, מצדו, עמד בסירובו לדחייה זו אך בהמשך נאות לקיים את השימוע אך ורק בטענות אודות העילות שנולדו לאחר מכתב הזימון לשימוע (קרי, נטילת המחשב, התייצבות המבקש בחברה חרף השעייתו ועוד) ולאפשר למבקש להשלים את טיעוניו בכתב בעניין החוזים (נספח 35 לתגובת המשיבה).
85. בסופו של יום, נערך השימוע ביום 22.12.2020 בהיעדר המבקש, לאחר שב"כ המבקש סירב להתחייב כי מרשו לא יתייצב בחברה (נספח 38 לתגובת המשיבה).
86. אם כן, עיננו הרואות כי החברה זימנה את המבקש לישיבת דירקטוריון לדיון בנושא סיום העסקתו, מינתה צוות לערוך לו שימוע (שלא כלל את עו"ד שפירא) פירטה בפניו את העילות לשימוע והייתה נכונה למסור לו את המסמכים הנוגעים לכך, אולם הוא בחר שלא להתייצב פעם אחר פעם על מנת להשמיע את טענותיו ולכן ניתן לומר כי ויתר על זכותו לשימוע. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, הליך השימוע הוא מתן הזדמנות לעובד להשמיע טענותיו בטרם פיטוריו, ואם העובד אינו מנצל הזדמנות זו, לא תישמע טענתו על אי מתן זכות שימוע (ר' ע"ע (ארצי) 113/08 חרב והיב נ' עו"ד יוסף קבלאן ראש המועצה המקומית בית ג'ן, ניתן ביום 24.1.2010).
87. עוד יש לציין כי אין לקבל את הטענה שהדירקטוריון לא היה מוסמך לסיים את העסקתו של המבקש (ס' 7 לסיכומי המבקש). ההחלטה התקבלה כדין, ברוב הקבוע לכך בתקנון החברה (4 חברי דירקטוריון, ר' תקנון בנספח 2 לתגובת המשיבה) וע"י הגוף המוסמך לכך.
88. המבקש טען כי אחד מחברי הדירקטוריון, עו"ד פרדי בן-צור, מצוי בניגוד עניינים בשל כך שהוא ועו"ד שפירא מועסקים שניהם בעיריית ת"א (ר' בין היתר ס' 50-51 לסיכומי התובע). עם זאת, בחקירתו של עו"ד בן צור עלה כי קיבל אישור מיועמ"ש העירייה להמשיך לכהן בדירקטוריון עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021 ובהמשך אף המציא אישור לבית הדין עליו חתום סגן יועמ"ש העירייה (עמ' 24 לפרוטוקול הדיון שורות 2-9, הודעת המשיבה מיום 28.1.21).
89. המבקש טען בסיכומיו כי אותו סגן יועמ"ש כפוף לעו"ד שפירא בעבודתו בעירייה וכי עו"ד שפירא הוא מי ש"סידר" לעו"ד בן-צור את העבודה בעירייה ואף משמש כ"בוס" שלו (ס' 50-51 לסיכומי המבקש) אולם לא הביא ראיות שיתמכו בטענות אלה.