90. מעדותו של עו"ד בן צור, שכאמור הייתה מהימנה בעינינו, עלה כי הוא ועו"ד שפירא ממלאים תפקידים שונים בעירייה ואין ביניהם קשרי עבודה או כפיפות. לדבריו, עו"ד שפירא הוא יו"ר המועצה ומחזיק תיק הספורט ואילו הוא משמש כעוזר ומנהל פרויקטים של סגן ראש העיר דורון ספיר (ר' עמ' 24 לפרוטוקול הדיון שורות 15-19). משנשאל מדוע משרדיהם נמצאים דלת מול דלת, ענה עו"ד בן צור כי מדובר במקרה מאחר שמדובר בשתי הלשכות הגדולות בבניין עיריית ת"א (ר' עמ' 24 לפרוטוקול הדיון שורות 20-24). תשובה זו הייתה מספקת בעינינו ומכל מקום אין בכך כדי לבסס את הטענה לניגוד עניינים כלשהוא שבו מצוי עו"ד בן צור כלפי המבקש.
91. נוסף לאמור, יש לזכור כי מלבד עו"ד שפירא ועו"ד בן-צור ישנם שני חברי דירקטוריון נוספים שהיו שותפים להחלטה, אשר לא הונח בסיס לכאורי לטענה כי שימשו כ"בובות" בידיו של יו"ר הדירקטוריון, כטענת המבקש בסיכומיו (ס' 52 לסיכומי המבקש).
92. לסיכום נקודה זו: שוכנענו כי בשלב זה אין לדחות את גרסת המשיבה, לפיה החלטתה להביא סיום העסקתו של המבקש נבעה מטעמים ענייניים והכרחיים לצורך המשך תפעולה השוטף של החברה – ובתוך כך שהמבקש חתם על חוזים שהם לכאורה מפליגים ללא ידיעת הדירקטוריון ואישורו וסירב לשתף פעולה עם החלטות הדירקטוריון. כל אלו הביאו לאיבוד האמון של הדירקטוריון במבקש כמנכ"ל וליכולת של חברי הדירקטוריון לשתף עמו פעולה, כפי שנפרט בהמשך.
93. המבקש מצדו לא הרים את הנטל הראשוני להראות כי פיטוריו היו נגועים בשיקולים זרים, כאשר גם ההליך בו התקבלה ההחלטה נחזה כתקין. מכל מקום אף אם נפלו פגמים בהליך פיטורי המבקש, ואיננו קובעים מסמרות בענין זה – לא שוכנענו כי מדובר בפגמים שאינם ניתנים לריפוי באמצעות פסיקת פיצוי כספי, בשים לב לכך שהיעדרה של זכות טיעון אינו מוביל בד"כ לסעד אכיפה (ר' ע"ע 300235/98 סולטאן – עיריית רהט, ניתן ביום 10.2.2002; ע"ע (ארצי) 14039-07-11 חנה סולטני - מדינת ישראל, משרד החינוך, ניתן ביום 20.12.2013) וכן בשים לב ליתר השיקולים אותם נפרט להלן.
94. משקל משמעותי בשאלת אכיפת המשך העסקתו של המבקש יש לתת גם ליחסים בין הצדדים, כפי שהשתקפו הן מהמסמכים והן מהדיון שנערך בפנינו. בעניין זה קבע בית המשפט העליון בבג"ץ אלישע כי –
"סעד האכיפה מותנה באפשרות לקיימו נוכח המציאות הקיימת במקום העבודה, ובהתחשב בטיב היחסים בין הצדדים ליחסי-העבודה. בבואו לקבוע את הסעד ההולם לעובד אשר פוטר שלא כדין, שומה אפוא על בית המשפט להתחשב במערכת היחסים השוררת במקום העבודה ובהשלכות של אכיפת ההעסקה על הצדדים הנוגעים לעניין הן מבחינה מעשית והן משיקולים של צדק. כך, נקבע כי מקום בו נתגלע משבר אמון חריף בין מנהל בית-ספר לבין צוות המורים, אין זה צודק ואף בלתי אפשרי מבחינה מעשית לכפות על המעביד להחזיר את העובד למשרת הניהול (בג"צ 5618/01 צויזנר נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (21.8.2001)".