37. נבהיר תחילה כי בענייננו אין המדובר בפיטורים הבטלים מעיקרם בהיותם עומדים בניגוד להוראת חוק מפורשת כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988; חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 וכיו'ב [ר' לעניין זה לדוגמה ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' ילו בע"מ, ניתן ביום 16.3.08; דב"ע מח/3-8 אבנר קופל – עדי וויס ארלוביץ, ניתן ביום 29.11.1988. כן ר' ד"ר יצחק לובוצקי, "סיום יחסי עבודה" (תשפ"א – 2020 הוצאת בורסי פרק 5 עמ' 56, להלן: "לובוצקי"].
38. בנוסף, המבקש לא טען כי פיטוריו נעשו בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז- 1997 או כי עסקינן ב"פיטורים פוליטיים", שאף הם פסולים מעיקרם (ר' ע"ע (ארצי) 281/07 רשות הדואר – קלפנר, ניתן ביום 9.4.2008).
39. מעבר לצורך נאמר כי בהתאם לפסיקה על העובד הטוען לפיטורים פוליטיים להרים את הנטל הראשוני לכך, או אז יעבור נטל ההוכחה למעסיק. בעניין זה ציין בית הדין הארצי כי יש צורך בקיומן של "נסיבות מחשידות" למעורבותם של שיקולים פוליטיים בקבלת החלטת הפיטורים, כאשר סממן לכך יכול להיות לדוגמה דפוס חוזר של מעורבות פוליטית במינויים ופיטורים באותה תקופה (ר' ע"ע (ארצי ) 7632-09-16 עיריית פתח תקווה - מיכל אונגר, ניתן ביום 23.10.2017). בענייננו, כאמור, המבקש כלל לא טען כי פיטוריו היו נגועים בשיקולים פוליטיים ולא הצביע ולו על מקרה אחד נוסף בו פיטרה המשיבה, באמצעות הדירקטוריון והעומד בראשו, עובד נוסף מטעמים פוליטיים. לפיכך, לא ניתן לומר כי הרים נטל ראשוני לכך.
40. כמוזכר לעיל, המבקש טוען כי פיטוריו נעשו שלא כדין, הן מחמת השיקולים שעמדו בבסיסם והן בשל האופן שבו בוצעו. לשיטתו, העילה האמיתית שהביאה לפיטוריו היא הביקורת שהעביר על יו"ר הדירקטוריון והתנגדותו לתכניותיו באשר לעתיד החברה, אשר גרמו ל"סימונו" על ידי היו"ר כמועמד לפיטורים. עוד טוען המבקש כנגד האופן שבו בוצעו הפיטורים – ללא מתן זכות שימוע כדין ותוך העלאת טענות שווא כנגדו. המשיבה טוענת כי בבסיס החלטת הפיטורים נעוצה חוסר שביעות הרצון של הדירקטוריון וחבריו מהתנהלות המבקש, שהובילה להחרפת מצבה של החברה והעמדתה על סף קריסה.
41. להתרשמותנו, לא ניתן לבחון את התנהלות המשיבה בקשר לפיטורי המבקש במנותק ממצבה של החברה, אשר כפי שעלה מהראיות לכאורה היה בעייתי עוד לפני כהונת המבקש ואף במהלכה.
42. כך, יו"ר הדירקטוריון הקודם, עו"ד עוואדה, אישר כי החברה הייתה מצויה בגירעון עוד מתקופת היו"ר שקדם לו (ר' עמ' 3 לפרוטוקול הדיון שורה 13-15) וכי החברה נאלצה לערוך פיטורים המוניים של עובדים לצרכי התייעלות (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון שורות 17-22). בנוסף, עו"ד איתן ארז, שכיהן בדירקטוריון עד חודש אפריל 2020, העיד כי מצבה של החברה הצריך קבלת ערבות מלשכת עורכי הדין בסך מיליוני שקלים (ר' עמ' 5 לפרוטוקול הדיון שורות 23-27) כאשר אף המבקש הגיש בקשה ללשכה להזרמת הון של 2.7 מיליון שקלים באוקטובר 2020, כחודשיים בלבד עובר לפיטוריו )נספח ד' לבקשה). עוד עלה מהמסמכים והעדויות כי החברה עמדה במוקד ביקורת של מבקר המדינה בשנת 2020 ואף מונה צוות מעקב לתיקון ליקויים, עליהם עמד המבקר בדו"ח שהוציא (ר' נספח ג' לבקשה).