אני ערה להלכתו של כב' בית המשפט העליון בדבר המשמעות של טעויות וההשלכות העתידיות על אפשרות הטעייה. ואולם מקום בו חלק ניכר מטענות הצדדים באשר לטעויות לווה בראיות חלקיות מאוד, התייחס לאירועים נקודתיים אשר לא נלוו להן תוצאות כלכליות מהותיות, ואף לא הובאה ולו דוגמא אחת, לפרויקט אשר נמסר לביצועה של הנתבעת 3 עקב טעות בזיהוי על אף הכוונה המקורית למוסרו לידי התובעת, יקשה עלי להגיע למסקנה על פיה היה באלו כדי ללמד על קיומו של חשש ממשי להטעיה.
בנוסף, וחשוב לא פחות, בחינתם של כלל המקרים אשר הובאו על ידי התובעת מלמד כי הטעויות אשר פורטו לעיל, התרחשו, ברובן, בזמנים הסמוכים להקמתה של הנתבעת 3, והיקפן הולך וקטן ככל שחולף הזמן, כאשר כל אחת מהחברות מתנהלת בפני עצמה, לצד האחרת.
הפרת סימן מסחר
204. לטענת התובעת, מאז הקמתה בשנת 1989, מתנהלת פעילותה השיווקית והמסחרית תחת השם "פילו-אש", בעברית ובאנגלית, ושם זה הפך לסימן מסחר מוכר היטב, המזוהה עמה.
205. זה המקום לציין כי רק לאחר הגשת התביעה, בשנת 2017, הגישה התובעת בקשה לרישום סימן מסחר זה (וזאת, להבדיל מרישום סימן המסחר ביחס ללוגו שלה, אשר נרשם עוד בשנת 2013).
במועד הגשת כתב התביעה המתוקן, לא החזיקה התובעת בסימן מסחר רשום, ובין הצדדים התנהלו הליכים בעניין זה בפני רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר (להלן: "רשם סימני המסחר" או "הרשם")
ביום 5.11.2020, ולאחר שהסתיים שלב שמיעת הראיות בתיק זה, אושרה בקשתה של התובעת לרישום סימן המסחר, תוך הבהרה של רשם סימני המסחר בהחלטתו, כי אין ברישום הסימן כדי להקנות לתובעת בלעדיות בשימוש "פילו" ו- "אש" בנפרד, אלא אך בסימן עצמו. (ר' החלטת כב' הרשם, אשר הגשתה כראיה אושרה בהחלטתי מיום 11.11.2020).
206. התובעת טענה כי השימוש שעושים הנתבעים בסימנים הדומים לאלה שלה, מהווים הפרה ודילול של סימן המסחר שלה.
207. סעיף 46א(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב 1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר"), קובע את ההגנה המוקנית לבעל סימן מוכר היטב, גם אם אינו סימן רשום, בשימוש שהינו ייחודי בסימן, לעניין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל, או לעניין טובין מאותו הגדר.
208. סימן מסחר מוכר היטב, מוגדר בסעיף 1 לפקודה כ-"... סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לעניין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לעניין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;".