214. במסגרת סעיף 1 לפקודת סימני המסחר הוגדרה "הפרה" כשימוש, על ידי מי שאינו זכאי לכך, בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, או בהתייחס לסימן מוכר היטב, רשום או שאינו רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות.
215. בענייננו, כאמור, במועד הגשת התביעה, הסימן אשר התובעת טוענת להפרתו, לא היה סימן מסחר רשום, ואף לא הוכח כי הוא סימן מוכר היטב, ומשכך, לא קיימת הפרה של סימן המסחר, וממילא גם לא דילול שלו.
216. למעלה מן הצורך יצוין, כי לצורך בחינת הפרתו של סימן מסחר, נבחן הדמיון המטעה בין שני הסימנים, באמצעות המבחן המשולש (המשמש גם לצורך עוולת גניבת העין), קרי: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות והלקוחות, ויתר נסיבות העניין. למבחנים אלה מצטרף גם מבחן השכל הישר.
מבחנים אלה, יושמו על ידי במסגרת עוולת גניבת העין לעיל, והאמור שם, יפה גם לעניין הטענות בדבר ההפרה לכאורה של סימן המסחר.
217. כאמור לעיל, לא מצאתי לאסור על השימוש בשם "פילו", כמו גם על השימוש במילה "אש" (זאת להבדיל מהשימוש בצירוף המילים "פילו אש"), וגם החלטת רשם סימני המסחר קובעת מפורשות כי:
"... רישום הסימן "פילו אש" איננו מעניק בלעדיות בכל אחת מן המילים "פילו" ו- "אש" בנפרד, אלא בסימן עצמו ובסימנים הדומים לו (כהגדרת "הפרה" בפקודת סימני המסחר)...".
218. כן יצוין, כי בדומה להגנת השם הקבועה בסעיף 1(ב) לחוק עוולות מסחריות, קובע ס' 47 לפקודת סימני המסחר כדלהלן:
"רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו", כאשר בהתאם לס' 2 לפקודה "... "טובין" - אף שירות במשמע".
219. גם בהתייחס ללוגו של התובעת, ובהינתן ההבדלים החזותיים בין שני הסימנים, כפי שהם כיום, איני מוצאת כי השימוש אותו עושה הנתבעת 3 בלוגו שלה הוא שימוש מפר. בסיפא של החלטתי זו, אני מוצאת עם זאת להוסיף ולציין כי ככל שהלוגו של הנתבעת 3 היה נותר כפי שהיה במועד הגשת התביעה, לא מן הנמנע כי היה מקום להגיע למסקנות שונות.
גזל סוד מסחרי
220. עניין זה נדון על ידי לעיל, במסגרת השימוש אותו עשתה הנתבעת 3 ברשימת הלקוחות של הנתבעת ובהצעות המחיר אשר ניתנו על ידה.
כאמור לעיל, מצאתי כי רשימת הלקוחות ככזו, היא אכן סוד מסחרי של התובעת, אלא כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי חנן מודע לזהות כלל "השחקנים" בשוק, וכי למעט הנוחות הטכנית אשר נבעה מהקיבוץ של המידע, אין המדובר בנתונים אשר אינם בידיעתו, כאלו אשר היו חסויים, או כאלו אשר כל מתחרה אחר של התובעת אינו מודע להם.
בהתייחס לתוכן הצעות המחיר – לא הוכח השימוש אשר נטען כי נעשה בהן, לא כל שכן הרווחים אשר צמחו לנתבעת 3 עקב כך, או קיומו של קשר סיבתי בין רווחיה של הנתבעת 3 לבין הגזלה הנטענת של הסוד המסחרי של התובעת.
תיאור כוזב
221. התובעת טענה להתקיימות יסודותיה של עוולת "תיאור כוזב", על פי ס' 2 לחוק עוולות מסחריות, וזאת בהינתן המידע אותו פרסמה הנתבעת 3 לגבי עסקיה, לרבות לעניין ייחוס של פרויקטים כמו גם היקף ניסיונה של התובעת לנתבעת 3, הגשת הצעות מחיר הנחזות להיות של התובעת, ופרסומים שונים אשר יש בהם כדי ללמד על קשר בין 2 העסקים.