235. גם בהתייחס לתמונה, ת/11, הוכח כי התובעת עשתה בה שימוש קודם, בחוברת שלה, עוד בשנת 2011, טרם השימוש שנעשה באותה התמונה ע"י הנתבעת 3 בשנת 2017.
בעניינה של תמונה זו, התגלתה במסגרת החקירה הנגדית מחלוקת באשר לזהותו של בעל זכות היוצרים.
במסגרת חקירתה הנגדית של איריס עלה כי לדבריה, צולמה התמונה דנא על ידי חנן, באמצעות מכשיר הטלפון שלו, בשנת 2004, ועוד בטרם החל לעבוד אצל התובעת.
ואולם, גרסה זו, לא נזכרה בכתבי הטענות של הנתבעים ואף לא בתצהיריהם, והיא הועלתה לראשונה במסגרת חקירתה של איריס, יש בה כדי הרחבת חזית .
בבחינת למעלה מן הנדרש אוסיף ואציין כי על אף הטענות המפורשות בעניין הפרת זכויות היוצרים בתמונה בכתב התביעה המתוקן (ס' 51) וצירופן של התמונות (המקורית וזו הנטענת להיות מפרה) במסגרת נספח 14 לכתב התביעה, לא הובאה על ידי הנתבעים כל התייחסות לעניין זה, בכתב ההגנה מטעמם (למעט הכחשה כללית של כל הנטען בסעיפים 34-66 לכתב התביעה) ואף לא במסגרת התצהירים. גם חנן עצמו לא התייחס לכך במסגרת חקירתו הנגדית.
את עדותה של איריס , באופן כולל, מצאתי כחסרה וכזו אשר היה קושי לאמצה. באשר לסוגית התמונה הפרטנית, ועת כי חקירתה הנגדית של נתבעת זו התקיימה כשש עשרה שנים לאחר צילום התמורה, מצאתי שלא ליתן משקל ראייתי משמעותי לטענה חדשה מכוחה זוכרת איריס, בוודאות, כי התמונה אשר נושאה הוא בעל מקצוע המבצע עבודה, צולמה על ידי חנן. כל זאת עת כי לא הוצג המכשיר במסגרתו צולמה התמונה, ושנת הצילום הנטענת הינה 2004 – שנה בה חנן טרם החל עבודתו בתובעת.
236. מנגד, התובעת הציגה עותק של התמונה המקורית (ומכל מקום עותק מודפס של התמונה כמוצג ת/11). בנסיבות אלה אני מוצאת להעדיף את הגרסה על פיה התובעת הינה בעלת זכות היוצרים גם בתמונה ת/11, וכי זכויותיה ביחס לתמונה זו הופרו על ידי הנתבעת 3.
237. בהתייחס לקטלוג השילוט, כפי שכבר הובהר לעיל, מצאתי כי זה הועתק מהתובעת.
מקום בו גרסתה של איריס בעניין הקטלוג לא נשענה על יסודות ראייתיים של ממש, ומקום בו לא הועלתה טענה על פיה קטלוג השילוט של התובעת אינו בגדר יצירה מקורית של התובעת, אלא הועתק ממקור אחר כלשהו, אני מוצאת כי יש מקום לקבל את טענת התובעת גם בהתייחס להפרת זכויות היוצרים ביחס לקטלוג.
238. בהתייחס להצעות המחיר, כפי שהובהר לעיל, מצאתי כי הפורמט והנוסח שלהן, הועתק ע"י הנתבעת 3 מהתובעת.
עם זאת, מקום בו חנן העיד כי מרבית החברות בתחום בונות את הצעות המחיר שלהן בהתאם לנוסח ולסעיפים הרשומים בספר הדקל, וכי גם הוא, עת עבד אצל התובעת, פעל לבנות את הצעת המחיר שלה באופן דומה, ומקום בו התובעת לא הוכיחה כי מדובר ביצירה מקורית שלה (באמצעות הצגת קבצי המקור, עדות של הגרפיקאית וכיוצא באלו), איני מוצאת לקבוע כי מדובר ביצירה מקורית של התובעת אשר הזכויות ביחס אליה הופרו ע"י הנתבעת 3.
239. בהתייחס לניוזלטר, עלה ממוצג ת/36 ומנספח 6 לתצהיר גב' נטלי אבן כי קובץ הכולל את הניוזלטר נשלח אל איריס במייל במהלך התקופה הקצרה בה עבדה אצל התובעת. עם זאת, וכפי שנזכר על ידי לעיל, לא הוצגו בפני שני מוצרים גמורים, אשר מהם ניתן ללמוד על העתקת העיצוב ו/או התוכן.