42. אכן, "כלל נקוט בידינו הוא כי אין להיזקק לבירור סוגיה שהינה בבחינת 'תורה לשמה', ומשהופך העניין הקונקרטי נשוא ההתדיינות לאקדמי [...] לא יידרש לו בית המשפט למעט במקרים חריגים" (עע"מ 5933/05 אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, אגף רכש והתקשרויות, [פורסם בנבו] פסקה 10 לפסק דיני (3.8.2006); בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5) 241, 250 (1999) (להלן: עניין צמח); בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד(3) 204, 232 (2011) (להלן: עניין בר-אילן)). עם זאת, הפסיקה קבעה מספר חריגים לכלל. כך למשל במקרה שבו מדובר בעניין בעל חשיבות עקרונית שעשוי לחזור על עצמו, אך הוא על פי טבעו קצר-מועד או מתקיים כעניין אקטואלי לאורך תקופה קצרה בלבד (עניין צמח, בעמ'
--- סוף עמוד 35 ---
250; עניין בר-אילן, בעמ' 233). במקרה כזה, כך נפסק, אם יסרב בית המשפט לדון ולהכריע בעתירה, למעשה יהא אותו העניין חסין בפועל בפני ביקורת שיפוטית (ראו, מיני רבים, בג"ץ 73/85 סיעת "כך" נ' יושב ראש הכנסת, פ"ד לא(3) 141, 146 (1985); בג"ץ 1273/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' הכנסת ה-22, [פורסם בנבו] פסקה 8 (9.9.2020); בג״ץ 208/19 בן מאיר נ׳ שר החינוך, [פורסם בנבו] פסקה 7 (2.5.2019); יצחק זמיר "ביקורת שיפוטית בעניינים תאורטיים" ספר סטיב אדלר 583, 595 (2016)).
43. המקרה שלפנינו נמנה לגישתי עם אותם מקרים חריגים המצדיקים דיון אף שהוראת התקנות אינה בתוקף עוד. זאת משום שתוקפן של התקנות המגבילות הפגנות במצב חירום מיוחד, הוא קצר-מועד ומשכך, קיים חשש ממשי שמא עד שימוצו הליכים, ועד שתוגש עתירה שתידון ותוכרע – תפקענה התקנות. חשש זה איננו חשש בעלמא, והלכה למעשה כך אירע ביחס לעתירות שלפנינו. עתירות אלה הוגשו ביום 4.10.2020 (בג"ץ 6859/20), ביום 5.10.2020 (בג"ץ 6866/20) וביום 6.10.2020 (בג"ץ 6878/20) – והדיון בהן התקיים ביום 13.10.2020, הוא יום פקיעתן של התקנות מאחר שלא הוארכו עוד. טענת המשיבים כי "הסוגיה אינה מתעוררת ללא התראה, אלא לאחר שהתקנות מותקנות בהליך סדור ופומבי" (פסקה 211 לכתב התשובה מטעם משיבי הממשלה), אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, שכן לא ניתן להגיש עתירה נגד תקנות שטרם באו לעולם או שמצויות בהליך התקנה, ואם כך ייעשה – קרוב לוודאי שהעתירה תידחה בשל אי-מיצוי הליכים ובהיותה עתירה מוקדמת. העובדה שמדובר בתקנות המותקנות במצב חירום מיוחד, בעיצומו של משבר דינמי המחייב – לגישת המשיבים עצמם – פעולה דחופה ומהירה, מדגישה אף היא את חשיבות קיומה של ביקורת שיפוטית אף אם מדובר בתקנות שבינתיים פקעו. זאת ולו כדי שתוצאותיה של הביקורת השיפוטית בהקשר זה ינחו את המשיבים בעתיד, ככל שהנסיבות יחייבו שוב פעולה מהירה של התקנת תקנות כאלה.