במקרה דנן אכן נפל פגם בהליך התקנת תיקון מס' 3 לתקנות שעליו עמדתי לעיל, אך לגישתי אין מקום להורות, מטעם זה בלבד, על ביטולה של תקנה 24 שהותקנה במסגרת אותו התיקון. משיבי הממשלה עומדים על כך שהתקיימו דיונים בדבר המגבלות הספציפיות שהוטלו במסגרת תיקון מס' 3, ונשקלו חלופות בדבר המגבלות האמורות. אך בפנינו לא הובא תיעוד לכך ונותרה על כן אי-בהירות ביחס להיקפו של הדיון שהתקיים וביחס לתשתית העדכנית הספציפית שהונחה בפני חברי הממשלה. בעניין טריידט התייחס השופט י' זמיר למשמעות הפגם שנפל בהליך המנהלי, למידת השפעתו על ההחלטה שהתקבלה ולהשלכות שיש לכך על הסעד שיינתן בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית. השופט זמיר ציין כי "המבחן המרכזי בעניין זה נעוץ בקשר בין הפגם לבין ההחלטה: השאלה החשובה היא אם סביר להניח כי הפגם השפיע על ההחלטה, או, לשון אחר, אם סביר להניח כי לולא הפגם הייתה ההחלטה שונה באופן מהותי" (שם, בעמ' 634 -635). על פי מבחנים אלה, הגעתי אל המסקנה כי אין די בפגם שנפל במקרה זה
--- סוף עמוד 41 ---
בהליך המנהלי על מנת להוליך לבטלות. זאת, בהינתן העובדה שלמחרת הדיון הלילי בממשלה התקיים במקרה דנן דיון מעמיק בוועדת החוקה, במסגרתו הוצגה עמדת גורמי המקצוע. בכך אין כדי לרפא את הפגם שנפל בהליך המנהלי שהתקיים בממשלה ושעליו עמדתי לעיל, אך לגישתי הדיון בוועדת החוקה יש בו כדי לחזק את המסקנה כי ככל הנראה עמדה תשתית מקצועית בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטה, בדומה לתשתית המקצועית שעמדה למחרת היום בפני ועדת החוקה (וראו בהקשר זה גם את נוסח הצעת המחליטים מס' 416 של הממשלה מיום 30.9.2020 בה צוין "מחליטים [...] להביא את התקנות לאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שבבסיס ההצעה להתקין את התקנות", וכן את הצעת המחליטים המפורטת, הכוללת תשתית עובדתית מעודכנת ודברי הסבר בדבר הארכת תוקפן של התקנות מיום 7.10.2020, ואשר צורפה כמש/6 לכתב התשובה של משיבי הממשלה). לפיכך, אני מוכנה להניח כי הפגם שנפל בהליך – שעיקרו בהעדר תיעוד ובאי הבהירות הנובעת מכך– לא היה בו כדי לשנות באופן מהותי את ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר. לכך יש להוסיף את העובדה כי ועדת החוקה אישררה את תיקון מס' 3 לתקנות, וכידוע היקף התערבותו של בית משפט זה בחקיקת משנה שאושרה על ידי וועדה מוועדת הכנסת הוא מצומצם (ראו למשל: ע"א 4275/94 הבורסה לניירות ערך בתל- אביב בע"מ נ' א' ת' ניהול מאגר הספרות התורנית, פ"ד נ(5) 485, 537 (1997); ברק ארז, משפט מנהלי כרך א, בעמ' 325-322)).