--- סוף עמוד 45 ---
הטלת מגבלה המונעת ממפגינים לבחור את המקום שבו הם חפצים לממש את זכותם פוגעת, על כן, בליבת הזכות להפגין. זאת בפרט בהינתן העובדה שאחד ממוקדי ההפגנות המרכזיים טרם הטלת ההגבלות היה מעונו הרשמי של ראש הממשלה. בפסיקה הודגש כי "למיקום בו נערכת משמרת המחאה – דווקא מול מעונו הרשמי של נבחר הציבור – יש איפוא חשיבות מיוחדת בעידן המודרני, שכן הדבר נועד למשוך את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות ושל הציבור" (עע"מ 1775/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' עיריית ירושלים, [פורסם בנבו] פסקאות 42-41 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ח' מלצר (24.9.2020); ההדגשה במקור (להלן: עניין בית הנשיא)). לגבי מעונו הרשמי של ראש הממשלה נקבע כי "יש בו מסמליות השלטון" (בג"ץ 6658/93 עם כלביא נ' מפקד משטרת ירושלים, פ"ד מח(4) 793, 796 (1994)) וכי "הפגיעה בחירות ההפגנה ובחופש הביטוי של המפגינים כתוצאה משלילת אפשרותם להתכנס דווקא במקום זה – קשה וחריפה היא" (עניין פדידה, פסקה 24 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן).
55. בצדק מציינים המשיבים כי הזכות להפגין, ככל זכות יסוד, אינה זכות מוחלטת, וניתן להגבילה אם ניצבים מולה אינטרסים נוגדים הראויים אף הם להגנה (עניין פדידה, פסקה 19 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן). ואולם, נוכח חשיבותה של הזכות להפגין, נקבעה בפסיקה אמת מידה מחמירה לבחינת האיזון בינה ובין האינטרסים והזכויות המתנגשים עימה, ונפסק כי ניתן יהיה להגביל את הזכות להפגין רק "מקום שבו מתקיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה בסדר הציבורי או בשלום הציבור, ובמידה המצומצמת ביותר הנדרשת" על מנת למנוע פגיעה כאמור (שם, פסקה 19; עניין כיכר גורן, פסקה 19 לפסק דיני; עניין אבנרי, פסקה 39 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר). נוסחה זו, אשר עוגנה בפסיקה עוד בטרם חקיקת חוקי היסוד בדבר זכויות האדם (ראו למשל בג"ץ 153/83 לוי נ' המפקד הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 408 (1984)), משתלבת כיום במבחני המידתיות הקבועים בפסקת ההגבלה שבסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (עניין בית הנשיא, פסקה 26 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ח' מלצר; אהרן ברק "הזכות החוקתית והפגיעה בה: תורת שלושת השלבים" משפט וממשל יט 119, 177 (2018)).
--- סוף עמוד 46 ---
56. בניגוד למגבלה על מספר המשתתפים – שהמשיבים פירשוה כמגבלה של ריחוק חברתי ומתוקף פרשנות זו ניתן לומר כי היא צולחת את מבחן המידתיות – לא כן מגבלת המרחק שנקבעה בתקנה 24(1) לתקנות, אשר תחמה את מקום ההפגנה באופן שלא יעלה על 1,000 מטרים ממקום מגוריו של המפגין. להשקפתי, הגבלה זו אינה צולחת את מבחני המידתיות ודינה להתבטל.