העותרים העלו שלל טענות נוספות בנוגע לפגיעתה של תקנה זו. כך, נטען כי קיים ניגוד עניינים – מוסדי ואישי – של חברי הממשלה, ובמיוחד של ראש הממשלה, בהתקנת תקנות הנוגעות לקיום הפגנות בהתחשב במיקומן של ההפגנות ובנושאיהן; שההסמכה שבחוק אינה מספקת לנוכח העובדה שמדובר בהסדר ראשוני שיש לעגנו בחקיקה ראשית; וכן נטענו טענות באשר לתכליתו "האמיתית" של הסדר זה. לנוכח מסקנתי כי ההגבלה הקבועה בסעיף 24(1) לתקנות אינה צולחת את מבחן המידתיות, מתייתר הצורך לדון בטענות אלה. כמו כן, לצורך הדיון אני מוכנה להניח לטובת המשיבים כי התקנה עומדת בשאר מבחני פסקת ההגבלה ולפיכך אפנה הישר למבחני המידתיות.
מבחן הקשר הרציונלי
57. לטענת העותרים, לא הוצגו כל נתונים המבססים קשר רציונלי בין הגבלת מרחק היציאה מהבית שנקבעה בתקנה 24(1) לתקנות ובין צמצום התפשטות נגיף הקורונה. עיון בפרוטוקולים של דיוני ועדת החוקה שעסקו בהגבלת המרחק, מעלה כי הטעם העיקרי להטלת הגבלה זו אכן היה אכיפתי. כך למשל, ציין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' איתמר גרוטו, כי "אנשים יכולים להגיד שהם יוצאים להפגנה או יוצאים לכל מיני דברים אחרים ולנצל את העניין הזה" (פרוטוקול הדיון בוועדת החוקה מיום 24.9.2020, בעמ' 66); באופן דומה ציין סגן שר הבריאות, ח"כ יואב קיש, בדיון שעסק בהארכת תוקפה של תקנה 24: "כל אחד יכול היה להיכנס לרכב ולומר שהוא הולך להפגין. זה ייצר אירוע שמבחינת האכיפה, היה בלתי נשלט" (עמ' 43 לפרוטוקול הדיון בוועדת החוקה מיום 11.10.2020). במקרים מסוימים ניתן אמנם להסיק כי מתקיים קשר
--- סוף עמוד 47 ---
רציונאלי בין הוראה ספציפית הגורמת לפגיעה בזכות ובין תכליתו של ההסדר הכולל, וזאת אף אם השיקול שעמד מאחורי קביעת אותו הסדר הוא שיקול אכיפתי גרידא (ראו למשל פסקה 180 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן בבג"ץ 8425/13 איתן מדיניות הגירה ישראלית נ' ממשלת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014) (להלן: עניין איתן)). עם זאת, אינני סבורה כי במקרה דנן השיקול האכיפתי הוא משמעותי דיו עד כי ניתן לומר שמגבלת המקום צולחת את מבחן הקשר הרציונלי. בהקשר זה יצוין כי בתקופת תוקפן של ההגבלות על הפגנות, ניתנה לתושבים האפשרות להתרחק מעבר למגבלת 1,000 המטרים ממקום מגוריהם לצורך פעילויות שונות המנויות בסעיף 7(א)(1) לחוק הסמכויות, אף שגם לגביהן ניתן היה לטעון כי הן עשויות לכאורה לעורר קושי אכיפתי דומה. כך, למשל, אדם יכול היה להתרחק מביתו לשם "הצטיידות במוצרים חיוניים או קבלת שירותים חיוניים" (סעיף 7(א)(1)(א)); לשם "סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע" (סעיף 7(א)(1)(ב)); לשם "יציאה של עובד למקום עבודה שפעילותו מותרת בחוק זה או בתקנות לפיו, לרבות של עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת" (סעיף 7(א)(1)(ח)); ואף לשם "טיפול חיוני בבעל חיים" (סעיף 7(א)(1)(ז)).