--- סוף עמוד 49 ---
עיריית סלואד נ' הכנסת, [פורסם בנבו] פסקה 93 לפסק דיני (9.6.2020)). עמד על הדברים הנשיא א' ברק בבג"ץ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202 (2006), בציינו:
"[...] ברבים מהמקרים השימוש באמת מידה פרטנית-אינדיבידואלית משיג את התכלית הראויה תוך שימוש באמצעי שפגיעתו בזכות האדם פחותה. עיקרון זה מקובל בפסיקתו של בית המשפט העליון [...]
הגבלה גורפת של זכות, אשר אינה מבוססת על בדיקה אינדיבידואלית, הינה אמצעי חשוד בחוסר מידתיות" (פסקאות 70-69 לחוות דעתו של הנשיא א' ברק; וכן ראו עניין ארד-פנקס, פסקה 28 לחוות דעתי).
61. בדיון שהתקיים ביום 12.1.2021, ציין בא-כוח משיבי הממשלה – אך זאת ללא כל ביסוס עובדתי – כי בנקודת הזמן שבה הותקנה תקנה 24, לא היו בידי רשויות האכיפה המשאבים המתאימים לצורך אכיפה יעילה של הסגר המהודק באמצעות בדיקות פרטניות לעוברים ושבים (ראו עמ' 24-23 לפרוטוקול הדיון מיום 12.1.2021). נראה כי נוכח העובדה שההפגנות – ולכל הפחות הגדולות שבהן – התקיימו במקומות קבועים ובשעות ידועות, ניתן היה להסתפק לצורך יצירת אפקט הרתעתי בעריכת בדיקות פרטניות. ככל שעריכת בדיקות כאמור הייתה כרוכה בקשיים בשל היקף המשאבים המוגבל של רשויות האכיפה, נראה כי ניתן היה להשיג את מטרת ההסדר בהתרת קיומן של הפגנות באמצעות שיירות רכובות, כפי שהציעו העותרים. אפשרות זו אף עלתה לדיון "בזמן אמת" בפני וועדת החוקה בנוגע להגבלת הזכות להפגין בעת שעסקה בהכנת תיקון מס' 2 לחוק הסמכויות לקריאה השנייה והשלישית. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ענייני ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד רז נזרי, ציין שם בהקשר זה כי "נכון שאין סכנה אפידמיולוגית בנסיעה ברכבים, אבל ברגע שהרכבים עוברים מעיר לעיר זה יותר קשה למנוע את ההתקהלויות" (עמ' 47 לפרוטוקול הדיון בוועדת חוקה מיום 24.9.2020). מדבריו אלו עולה כי החשש מקיום הפגנות בשיירה רכובה אינו נעוץ בעצם הנסיעה ברכב או ההפגנה מתוכו, אלא בחשש שמא עם
--- סוף עמוד 50 ---
ההגעה ליעד ייצאו המפגינים את רכביהם וייצרו התקהלות. חשש זה, אשר אין ספק כי יש בידי רשויות האכיפה למתנו, אינו מצדיק את הפגיעה החמורה בזכות להפגין הנגרמת מהגבלת המרחק שהוטלה.
בדיון מיום 13.10.2020 טען בא-כוח משיבי הממשלה כי האפשרות של הפגנה בשיירה רכובה לא נמנעה באופן מפורש בחוק (ראו בעמ' 41 לפרוטוקול הדיון מיום 13.10.2020, שם צוין לפרוטוקול "רשמנו לפנינו כי לשיטתכם [משיבי הממשלה] האפשרות של ההפגנה בשיירה רכובה, היא אפשרית מבחינת החוק"). עם זאת, נושא זה עלה בוועדת החוקה במסגרת הדיון מיום 1.10.2020 שעסק בהארכת תוקף התקנות, אך לא התקבלה כל החלטה מפורשת בנושא (ראו פרוטוקול הדיון מיום 13.10.2020 בעמ' 42-41; וכן פרוטוקול בוועדת החוקה מיום 1.10.2020 בעמ' 9, 13, 19, ו-30), וספק אם גורמי האכיפה הבינו כך את ההסדר שנקבע בתקנות (ראו דבריו של בא כוח העותרים בבג"ץ 6786/20 אשר ציין כי כאשר ניסה להוביל הפגנה רכובה מול מעונו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה, הדבר נמנע ממנו והמשתתפים קיבלו קנסות בטענה כי הדבר אסור על פי התקנות; בעמ' 51 לפרוטוקול הדיון מיום 13.10.2020).