--- סוף עמוד 55 ---
לבסוף, נוכח התוצאה שאליה הגעתי אוסיף ואציע שלא ייעשה צו להוצאות.
ה נ ש י א ה
השופט ע' פוגלמן:
מצטרף אני לחוות דעתה המנומקת של חברתי הנשיאה א' חיות, כמו גם לעיקרי נימוקיה.
מקובל אף עליי כי אין עילה להתערב בתוקפו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן: חוק הסמכויות), על יסוד הטעמים המפורטים עליהם עומדת חברתי.
אשר להגבלות הנוגעות למקום קיום ההפגנה בתיקון מס' 2 לחוק הסמכויות, התמונה מורכבת יותר, כפי שמבהירה חברתי. אולם נוכח הפרשנות שהציגו המשיבים, המאפשרת לקיים את תוקפו של החוק חלף ביטולו, אף אני סבור כי ניתן לאמצה, גם אם אין היא מובנת מאליה. יפים לכאן דברי הנשיא א' ברק בבג"ץ 4562/92 זנדברג נ' רשות השידור, פ"ד נ(2) 793 (1996):
"נדרש מאמץ פרשני ניכר על-מנת להגיע למסקנה שאליה הגעתי. מאמץ זה ראוי הוא. הוא משקף את עמדתנו, כי עדיף להגיע לצמצום היקפו של חוק בדרך פרשנות, על פני הצורך להגיע לאותו צמצום עצמו בדרך של הכרזת חלק מחוק כבטל בהיותו נוגד להוראת חוק יסוד. עמדה זו מבוססת, כפי שראינו, על הרצון להבטיח אחדות חוקתית ועל התפיסה הבסיסית, כי עדיפה פרשנות סבירה של חוק על פני הכרעה בשאלת חוקתיותו. אכן, כאשר דבר חקיקה ניתן למספר פירושים אפשריים, יש לבחור בפירוש המכיר בחוקתיותו של החוק (ובתוקפו) על פני פירוש המביא לאי-חוקתיותו (ולביטולו)" (שם, בעמ' 814).
בהינתן אימוץ הפרשנות האמורה, מסכים אני למסקנת חברתי כי עיקר הפגיעה בזכות להפגין מצויה בהוראות תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה
--- סוף עמוד 56 ---
החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן: התקנות).
המגבלה על מספרם של מפגינים הקבועה בתקנות צריכה להיבחן, גם בעידן מגפת הקורונה, באמת מידה קפדנית במיוחד. דווקא בתקופה המורכבת של התמודדות עם מצב חירום יש להעניק חשיבות מוגברת לחופש הביטוי ולזכות להפגין (בג"ץ 5078/20 פדידה נ' משטרת ישראל – מפקד מחוז ירושלים, [פורסם בנבו] פסקה 30 (19.8.2020)). כפי שציינתי שם:
"מגבלה מעין זו היא מגבלה חמורה וקשה על מימוש זכותו של אדם להפגין, ולמעשה משמעותה היא שלילה ממי שמעוניין להשתתף במחאה את זכותו לעשות כן [...]. כפי שצוין בהקשר אחר מן העת האחרונה 'גם כשנגיף הקורונה מתהלך ברחובותינו המוזות אינן שותקות והביקורת הפרלמנטרית והשיפוטית אינן נאלמות דום. בימים אלה של מצב חירום, ובמיוחד בימים אלה, היד אינה צריכה להיות קלה על ההדק, והפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות צריכה להיות מידתית וממוקדת ככל שניתן' (בג"ץ 2491/20 המנהל הקהילתי רמות אלון נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 1 לחוות הדעת של השופט י' עמית (14.4.2020)). דברים אלה הגיונם יפה גם כאשר עסקינן בביקורת ציבורית על מדיניות הממשלה ופעולותיה [...]" (פסקה 31).