7. נקודת התורפה השנייה נובעת מן הראשונה, אך מבטאת פן אחר שלה. כפי שעולה מן המוסבר עד כה, חוק יסוד: הממשלה אינו מכיר ב"דרגות" של מצבי חירום. על כן, כאשר מתבצעת הכרזה של שעת חירום מכוחו, התוצאה היא הענקת מלוא הסמכויות המיוחדות הנובעות מכך, בשני מישורים. ראשית, כפי שכבר צוין, מסורה לממשלה סמכות כללית להתקנת תקנות לשעת חירום, בכל תחום. שנית, ואף זוהי פרקטיקה נהוגה מאז הקמת המדינה, ניתן תוקף לחוקים של הכנסת שבהם נקבע כי יחולו רק כאשר עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום (למשל: חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, התש"י-1949).
8. מגבלות אלה של דיני החירום של ישראל מתחדדות כאשר נעשית השוואה ביניהם לבין חלק מן ההסדרים החוקתיים של מדינות אחרות שבהן נוהגת הבחנה בין מצבי חירום שונים (ראו: ברק-ארז, חוקה לשעת חירום, בעמ' 688-684).
9. ניסיון מצטבר זה שופך אור על הטעמים העומדים ביסוד חקיקתו של חוק הקורונה. התפשטותו של נגיף הקורונה עימתה את מדינת ישראל לראשונה עם מצב חירום מסוג חדש. זהו מצב חירום "אזרחי" שאינו נוגע לאיומים ביטחוניים מחוץ. הוא מחדד את הצורך לקבוע הסדרים בדרגות שונות, ואף תוך הבחנות בין אזורים גיאוגרפיים שונים. כמו כן, הוא מחייב הכנה של מערך אמצעים שלטוניים שייחקקו כסוג של "חקיקת מדף" אשר תופעל על-פי הצורך בהתאם לגאות והשפל במצב החירום הבריאותי.
10. אם כן, במישור העקרוני, אין מקום לתרעומת על חקיקתו של חוק הקורונה. היפוכם של דברים הוא הנכון. הכנסת הייתה חוטאת לחובתה אלמלא פעלה לחקיקת חוק הנותן מענה להתמודדות עם מצב חירום מסוג חדש. בכך הייתה "דוחקת" את הממשלה לעבוד עם הכלים הקהים של חוק יסוד: הממשלה ושל תקנות שעת החירום המוצאות מכוחו. למעשה, ביסודן של העתירות המוקדמות שהוגשו כנגד הצעדים
--- סוף עמוד 67 ---
שננקטו בראשית התפשטותו של נגיף הקורונה עמדו טענות קשות כנגד השימוש שנעשה לצורך כך בתקנות שעת חירום (ראו: בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' ראש הממשלה [פורסם בנבו] (7.4.2020); בג"ץ 5314/20 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (10.1.2021)). חקיקתו של חוק הקורונה נועדה לתת מענה לקושי זה. על רקע האמור, הטענות כנגד חקיקתו של חוק ספציפי שיחול בתקופת החירום הנוכחית מעמידות אפוא את המדינה בפני חרב פיפיות – כיצד ניתן גם להימנע מפעולה בגדרן של סמכויות החירום לפי חוק יסוד: הממשלה וגם להימנע מחקיקת חוק ספציפי שנועד לתת מענה חירום מסוג אחר? למותר לציין, כי אין בטיעון חרב הפיפיות כדי להקנות להסדרים הקבועים בחוק הקורונה "חסינות" מביקורת, אלא רק להסביר מדוע אין לקבל את הטענה כנגד עצם חקיקתו כחוק חירום מיוחד.