הגבלת המרחק בהפגנות
11. נקודת המוצא להמשך הדיון היא שההכרה בהצדקה העומדת ביסוד חקיקתו של חוק הקורונה אינה פוטרת מן החובה להידרש לטענות הקונקרטיות הנוגעות לחוקתיותם של ההסדרים הקבועים בו, כמו גם של התקנות שהוצאו מכוחו.
12. המיקוד של העתירות בנושא ההגבלה על הפגנות הוא מתבקש. לכאורה, ניתן לשאול – מה הקושי? האם חיי אדם אינם חשובים יותר? הצגת השאלה בדרך זו מנסה לכוון לתשובה המבוססת על בחירה בינארית, המשטיחה את הדילמה שבפנינו. כאן חשוב לחזור למושכלות ראשונים. חופש ההפגנה הוא אחת הנגזרות החשובות של חופש הביטוי, ואין תקומה לשיטה דמוקרטית בלעדיו (ראו למשל: בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 398 (1984); בג"ץ 2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח(2) 456 (1994)). בהתאם לכך, תפקידן של רשויות המדינה הוא לעשות את מרב המאמצים על מנת לאפשר קיומן של הפגנות חרף המשבר הבריאותי. על כך יש להוסיף, כי דווקא המגבלות הנוספות שמוטלות על זכויות אדם במצבי חירום, על השלכותיהן הכלכליות והחברתיות, מחייבות להבטיח כי הערוץ של הבעת מחאה ציבורית אפקטיבית לא ייחסם.
13. זאת ועוד: כאשר מתוכננת הפגנה – המיקום, ההיקף והמתכונת הם חלק מהמסר. אכן, הפסיקה הכירה זה מכבר באפשרות להטיל הגבלות שעניינן "זמן, מקום ואופן" על קיומן של הפגנות (ראו למשל: בג"ץ 2557/05 מטה הרוב נ' משטרת ישראל,
--- סוף עמוד 68 ---
פ"ד סב(1) 200 (2006)). אולם, לצד זאת, לא אחת מאפיינים אלה שלובים בתוכן ההפגנה ובמסר שמבוקש להעביר בה, ולכן אף אותן הגבלות צריכות להיעשות בזהירות. כך למשל, כאשר מתקיים "מצעד גאווה", עריכתו במרכזה של עיר, להבדיל מאשר בעיבורה, היא חלק מהמסר של גאווה – להבדיל מבושה. קיום הפגנה בסמוך למשרד ממשלתי במחאה על מדיניות אינו דומה לקיומה במרחק גדול ממנו, וכך הלאה (ראו עוד: Danielle Endres & Samantha Senda-Cook, Location Matters: The Rhetoric of Place in Protest, 97 Q. J. SPEECH 257 (2011)). המאפיינים של הפגנה מן ההיבטים של מיקום וגודל אף חורגים מתחום המסר אל עבר ההשפעה האפשרית שלה. היכולת לארגן הפגנה גדולה משליכה על האופן שבו מתקבל המסר של ההפגנה, ככזה שנהנה לכאורה מתמיכה ציבורית. זהו לא רק עניין של שכל ישר: מחקרים שעסקו בנושא מצביעים על התרומה שיש לבחירת המיקום של ההפגנה, לגודלה ולמאפיינים נוספים שלה, על היקף השפעתה (ראו למשל: Ruud Wouters & Stefaan Walgrave, Demonstrating Power: How Protest Persuades Political Representatives, 82(2) AM. SOCIOLOGICAL REV. 361 (2017)).