13. הצדדים הסכימו כי יתקיים דיון בעתירה גופה חלף דיון נפרד בצו הביניים כפי שהתבקש והפנו למקורות משפטיים בתימוכין בטענותיהם.
דיון והכרעה
14. עיינתי בטענות הצדדים, קיימתי דיון במעמד צד אחד במהלכו בחנתי לעומקו את המידע החסוי שהוצג לפניי, קיבלתי הסברים רלוונטיים מהגורמים הרלוונטיים והתחשבתי בדין החל ובמכלול הנתונים והנסיבות. לאור כל אלו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את העתירה. בתמצית אציין כי התרשמתי שההחלטות, הנסמכות על המידעים השונים, נטועות היטב במתחם הסבירות המינהלי. ואפרט.
15. אכן, כטענת המשיבה, דומה כי הגשת העתירה לוקה בשיהוי ואפשר שרק מטעם זה היה מקום לדחותה. העותרות לא הפנו לטעמים המניחים את הדעת מדוע הגישו את העתירה באיחור, בניגוד למתדיינים אחרים שקשיי התקופה האחרונה לא היוו חסם בעבורם לנקיטת הליכים דומים. לא היה מקום להעמיד את בית המשפט בסד זמנים כה דחוק ולהגיש את העתירה, לצד בקשה לצו ארעי במעמד צד אחד, יום אחד טרם כניסת ההחלטות לתוקף. אף על פי כן, מצאתי לנכון להתייחס לטענות הצדדים לגופה של העתירה.
16. כפי שציינתי בעת"מ (ת"א) 16244-02-20 עאמר נ' ד"ר משה ברקת הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון [פורסם בנבו] (23.6.2020) ככלל, בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית בשיקול דעתו שלו. עיקר הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות מתמקד בבחינה האם החלטת הרשות והאופן שבו התקבלה, חרגו ממתחם הסבירות המינהלי, באופן מהותי היורד לשורשו של עניין (ראו למשל בג"ץ 3017/2005 חברת הזרע 1939 בע"מ נ' המועצה הארצית לתכנון ובנייה משרד הפנים [פורסם בנבו] (23.3.2011)). יסודה של בחינה זו בשאלות האם החלטת הרשות התקבלה על פי אמות מידה של הגינות, מידתיות, תום לב, יושר, שוויון ובהיעדר שרירות. על בית המשפט להוסיף ולבחון אם השיקולים הרלוונטיים הובאו בחשבון וכן אם ההחלטה התבססה על שיקולים בלתי רלוונטיים.
יכול שמתחם שיקול הדעת המינהלי יכלול "טווח של החלטות חלופיות" סבירות. בית המשפט לא יתערב בהחלטת הרשות אם הגיעה לנקודת איזון המצויה בתוך מתחם הסבירות המינהלי, כל עוד לא נפל פגם באופן הפעלת שיקול דעתה, או במשקל הראיות שהניעו אותה בדרכה לקבלת החלטתה (ראו בג"ץ 4504/05 סקבורצוב נ' השר לבטחון פנים [פורסם בנבו] (4.11.2009)).
יש לבחון את הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו אף בראי דברי ההסבר שבהצעת החוק. אחת התכליות המרכזיות בבסיס החוק הייתה הצורך להילחם בפשיעה ובגורמים העבריינים שמצאו אחיזה בשוק מתן השירותים הפיננסיים. כך, תוך הידוק הפיקוח מצד הרשויות על העוסקים בתחום, במטרה להפוך את שוק השירותים הפיננסיים לאמין וללגיטימי. וכך ניתן ללמוד מהצעת החוק, בזה הנוסח: