"להעדר האסדרה תוצאות בלתי רצויות, והבולטת בהן היא שלצד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעתים משמשים נותני שירותי המטבע כ"צינור החמצן" הכלכלי של ארגוני הפשע. למעורבותם של ארגוני הפשע בענף נותני שירותי המטבע השלכה לא רק על מערכת אכיפת החוק, אלא גם על הצרכנים של ענף זה הנדרשים לא אחת לקבל שירות פיננסי או אשראי מגורמים עברייניים. כמו כן, מעורבותם של גורמים עבריינים כאמור, מכתימה את התחום כולו ובכך עלולה למנוע את התפתחותו של שוק אשראי חוץ–בנקאי לגיטימי" (ראו הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו-2015, הצעות חוק הממשלה 975, עמ' 202-203 (2015)).
הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו נקראות אף לאורה של הוראת סעיף 3 בחוק, שהגדירה את היעדים והשיקולים שעל המשיבה להציב לנגד עיניה בעת שהיא מפעילה את סמכותה, בזו הלשון:
"בביצוע תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו לפי חוק, ובכלל זה מתן הוראות לפי סעיף 4, זה יביא המפקח בחשבון בין השאר עניינים אלה:
(1) יצירת סביבה אמינה, בטוחה ויציבה למתן שירותים פיננסיים בידי נותני שירותים פיננסיים, הפועלת בהתאם לכל דין;
(2) הגנה ושמירה על עניינם של הלקוחות של נותני השירותים הפיננסיים וכן קידום עניינם;..."
לצד הוראה כללית זו, נקבע בהוראת סעיף 15 בחוק כי המשיבה רשאית לתת לאדם או לגוף רישיון בסיסי למתן שירות פיננסי מקום שבו מתקיימים לגביו רשימה של תנאים, חלקם ספציפיים וחלקם כלליים. רלוונטית לענייננו הוראת סעיף 15(א)(3) הקובעת, בין היתר, כי המשיבה רשאית לתת רישיון למבקש שלא מתקיימות נסיבות המטילות דופי ביושרו ויושרתו בהתאם לאמות המידה עליהן הורתה, כך:
"מבקש הרישיון, ואם הוא יחיד – גם בעל השפעה בו, לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי, לפי העניין, וכן לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור שטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי, ולא מתקיימות לדעת המפקח נסיבות אחרות המטילות דופי ביושרו וביושרתו לפי אמות המידה שעליהן הורה לפי סעיף 4(ב); לעניין זה ובלי לפגוע מכלליות האמור...".
יתרה מכך, הוראת סעיף 15(ב) בחוק קובעת כי המשיבה רשאית שלא ליתן רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 15(א), אם מצאה, בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או בשל טעמים אחרים שבטובת הציבור, כי הוא אינו ראוי לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי או במתן אשראי.