--- סוף עמוד 159 ---
16. ע"ע 7338-10-17 (רבין) – אני מסכים לקבלת ערעורו של המערער (להלן – רבין). נסיבות העסקתו של רבין הן חריגות. לא יכול היה להיות כל חולק כי בין רבין לבין המדינה שררו יחסי עבודה. רבין השתלב באופן מלא במדינה, ביצע תפקיד ניהולי בדרג ביניים, היה כפוף לעובדים וממונה על אחרים. לרבין לא היה כל עסק אחר ופרנסתו היתה במלואה על המדינה. המדינה מצדה היתה מודעת היטב למעמדו של רבין כ"עובד" לפי המבחנים המקובלים, אך משיקולים פנימיים שלה (בין אם נועדו לצמצם את מספר העובדים הזכאים להגנת דיני העבודה והמערכת הקיבוצית ובין משיקולי תקינה הנעקפת בדרך היצירתית של העסקת העובדים כקבלנים), בחרה שלא להעסיקו כ"עובד" והכתיבה לו מתכונת העסקה שאינה עולה בקנה אחד עם מעמדו ושיש בה כדי לפגוע בו. בתשלום תמורה גבוהה אין כדי "לקנות" את הזכויות המשמעותיות הנובעות במקרים רבים מהעסקה על ידי המדינה ובהן הזכות לקביעות, לקידום בשכר ולהשתתפות במכרזים. אכן, בנסיבות מסוימות העסקה שלא כעובד משרתת גם או רק את עניינו של המועסק (כך, למשל, מי שהעסקתו שלא כעובד מנעה ממנו להיפגע מכללי "הקופה הציבורית" והעסקה כאמור המאפשרת למועסק לעסוק בעיסוקים נוספים), אך בהינתן יחסי הכוחות בין המדינה לבין רבין, "נסיבותיו של מקרה זה חמורות ואף קיצוניות", כקביעת הנשיאה, בעטיין נפגע צד אחד בלבד של המשוואה (רבין), והן מצדיקות את הטלת פיצוי לא ממוני על המדינה.
17. ע"ע 34665-10-17 (לוי) – כמפורט בחוות דעתי לעיל לוי נהג בחוסר תום לב מובהק ודין תביעתו להידחות אף ללא בדיקה שמא היה זכאי לקבל תשלומים נוספים אילו הועסק כעובד. אף בעניינו של לוי, כבעניינו של רבין, צד אחד בלבד הוא אשר הכתיב את מתכונת ההעסקה שנתפרה למידותיו והוא שנהנה ממנה (לוי) ואילו הצד האחר (המעסיקה) לא נהנה ממנה והעדיף כי לוי יועסק כ"עובד". אוסיף ואדגיש, כי לטעמי צדק בית הדין האזורי עת השית על לוי הוצאות משפט בסכום משמעותי.
18. סוף דבר ותחילתו – אני מצטרף לפסק דינה המקיף והמשכנע של חברתי הנשיאה.
--- סוף עמוד 160 ---
השופטת חני אופק-גנדלר
1. חברתי הנשיאה וירט-ליבנה פילסה בחוות דעתה המקיפה והמלומדת דרך חדשה לקביעת הסעד עת נקבע בדיעבד קיומם של יחסי עבודה. ככל חבריי מסכימה אני למתודה המוצעת בחוות דעתה של הנשיאה וכן מסכימה אני להערותיה של חברתי השופטת דוידוב-מוטולה בסוגיה זו. בשל אופייה החדשני של המתודה הרי שפיתוחה לא מוצה בפסק דין זה, אך עצם ההתלכדות סביב עקרונות אחידים בעלת ערך עצום לכל העוסקים במלאכה, באשר היא תורמת לקידום וודאות הדין ובהירותו.