3. לכן אין להתעלם מכך שהשינויים בשוק העבודה גרמו לכך שבענפים שלמים יחסי העבודה הם של מזמין – קבלן עצמאי וכמעט אין בהם שכירים. העסקה כזו גם מהווה פתרון נוח לעוסקים עצמם שהעיקרון של ביטחון תעסוקתי זר להם כמו גם קביעות ויציבות וראוי גם לכבד רצון שכזה. כפי שפורט בחוות דעתה של הנשיאה וירט ליבנה, העסקה כזו מאפשרת גיוון למי שבוחר בכך והשלמת הכנסה למי שזקוק או דרוש לכך. כלכלת החלטורה (The Gig Economy) מאפשרת להתפרנס משימוש בדירה בבעלות הקבלן (Airbnb) משימוש ברכב (Lyft, Uber), אופניים (Wolt). דברים אלו מקבלים משנה תוקף עת חלק מעיסוקים אלו עדיין שייכים למעגל יחסי העבודה המסורתיים לצד הפלטפורמות החדשות. דווקא משום כך, נכון לראות את אלו המבקשים לצאת מהמעגל ככאלו המבטאים רצון לגמישות תוך מימוש זכותם לחופש עיסוק. לא רק זו אף זו. דומה שהעיקרון של ביטחון תעסוקתי המוקנה לעובדים הועם מזוהרו כאשר מגפה עולמית שלחה עובדים רבים בסקטור הפרטי לחופשה ללא תשלום (חל"ת), שעה שבסקטור הציבורי בארץ עובדים אולצו לממש ימי חופשה. חלקם של העובדים במגזר הפרטי אמנם קיבל דמי אבטלה כפי שחלק מהעצמאים קיבלו מענקים. אך כך או אחרת נראה שבחינת ההשלכות של
--- סוף עמוד 171 ---
המשבר התעסוקתי של השנה החולפת הינה מוקדמת כדי לקבוע שהן הדגישו את חשיבות מעמד העובד ועדיפותו, שעה שזכויותיו המשמעותיות ניטלו ממנו במיוחד במציאות חסרת וודאות בקשר לעתידו בתום החל"ת.
4. ועדין נותרת השאלה בעינה, האם הפתרון היחיד לכל העוסקים בתחומים אלו כמו גם בענפי התקשורת, המדיה לסוגיה, האמנות הבידור והפנאי, בהם קיימת ניידות גבוהה, הוא הכרה בהם כעובדים? התשובה לעניות דעתי אינה פשוטה ועל אף שאינה דרושה לחוות דעת זו, ראוי כי בשונה מחוקי המגן החלים על עובדים תקום רשת ביטחון סוציאלית לקבלנים עצמאים לסוגיהם. המצוקה האמיתית של הקבלנים העצמאים שנאלצים להיות חסרי הגנה משפטית וסוציאלית במציאות שבה חלקם בשוק העבודה הולך וגדל, מחייבת התוויית כללי משחקי חדשים המתאימים לצרכים הייחודיים של המשתתפים החדשים (כך לדוגמה החל מהשנה שחלפה הקבלנים העצמאיים בתחומי אמנויות הבמה זכאים לקבל דמי אבטלה בתנאים מסוימים). אך אין לעשות כן על ידי כפיה מאולצת של הכללים הישנים על שוק העבודה החלים על עובדים ואינם מתאימים עוד לחלוף העיתים. במצב כזה משפט העבודה שהוא פטרנליסטי מסיבות טובות ומוצדקות, מתנגש עם תבניות העסקה שהן אותנטיות, שבהן לגיוון וחוסר הקביעות, יש חשיבות ניכרת, לצד המשמעויות הנלוות לכך כמו העדר ביטחון תעסוקתי כמו גם חוסר הגנה ארגונית, שלהן יש חשיבות משנית בתבניות שכאלו. במצב דברים שכזה ספק אם הגישה הפטרנליסטית מתאימה לשחקנים החדשים בשוק העבודה, אלו שמכתיבים את התנאים מעמדה של כוח, ובעלי הון אנושי מבוקש.