ואחרי כל הדברים הללו, ועל מנת שלא להרבות מחלוקות, בשים לב לאלו שכבר קיימות ובשל חשיבות הסוגיה העומדת לדיון, הנני מצרף את דעתי לחוות דעתה המקיפה של הנשיאה וירט ליבנה על כל חלקיה נימוקיה ומסקנותיה.
--- סוף עמוד 178 ---
נציגת ציבור (עובדים) גברת יעל רון
קראתי בעיון את חוות הדעת המקיפות והמלומדות של הנשיאה ורדה וירט-ליבנה ושל השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ואת עמדותיהם והערותיהם של שופטי המותב האחרים, ולהלן התייחסותי לשלושת הנושאים העיקריים אשר נדונו ונבחנו בהן:
הוספת מבחן תום הלב למבחנים לזיהוי עובד מעסיק
1. בעניין זה אני מצטרפת לעמדתה של השופטת דוידוב-מוטולה מטעמיה ומנימוקיה, עליהם אבקש להוסיף מספר מילים.
2. אקדים ואומר שמקובלת עלי העמדה העקרונית לפיה לא כל תביעה של עובד להכרה (בדיעבד) ביחסי עובד מעסיק צריכה להתקבל וכי לא כל מערכת יחסים שמקורה בעבודה הינה יחסי עובד–מעסיק. כמו כן, אני מוכנה אף להניח כי יתכנו מצבים נדירים בהם חוסר תום לב קיצוני ומובהק של מועסק יילקח בחשבון במסגרת מכלול השיקולים והמבחנים לבחינת יחסי עובד מעסיק בנסיבותיו המיוחדות של כל מצב נדיר, כדוגמא באמור בפסקה האחרונה בסעיף 55 לחוות דעתה של הנשיאה וירט-ליבנה, וכפי שיובהר בסעיף 13 סיפא להלן.
3. תכלית משפט העבודה באה לידי ביטוי בשמירת זכויותיו של האדם לכבוד ולחירות גם בהיותו עובד. בניגוד למשפט הכללי בו ניתן משקל רב לאוטונומיה של רצון הפרט, דוגל משפט העבודה מאז ומתמיד בגישה, שיש להתערב ברצון הפרט ולאיין את אפשרות העובד לוותר במסגרת העסקתו על זכויות המוגנות באמצעות חקיקת מגן קוגנטית, אף אם הוויתור נעשה בחוזה חתום, תוך הסכמתו המלאה ורצונו האישי והמלא של העובד.
4. הגדרת מעמדו של אדם עובד כדבר הקרוב ל"סטטוס" הושרש בפסיקת בתי הדין לעבודה במהלך השנים, וההלכה לפיה לא ניתן לוותר או להתנות על זכויות קוגנטיות של העובד על ידי הסכמה ו/או דרישה ו/או בקשה של אחד הצדדים לחוזה ההעסקה (או של שניהם), הצליחה להרתיע במהלך השנים לא מעט מעסיקים ועובדים מלהתקשר ביניהם בהסכמים אשר שוללים את מעמדו
--- סוף עמוד 179 ---
של העובד כעובד, זאת במקרים בהם מבחני הפסיקה נותנים תמונה יחסית ברורה, כי אכן מדובר ביחסי עובד מעסיק.
5. כלומר, העקרון המנחה להגשמת תכליתם של משפט העבודה ושל חוקי המגן הינו שעובד יסווג מלכתחילה כ"עובד" ולא כ"עצמאי" וייהנה במהלך כל תקופת עבודתו מהזכויות להן הוא זכאי כעובד. זאת כמובן אם התפקיד אליו התמנה מקיים את מבחני הפסיקה.