פסקי דין

עע (ארצי) 15868-04-18 גבריאל כותה – מדינת ישראל משרד המשפטים - חלק 31

07 אפריל 2021
הדפסה

51. השימוש דווקא בעקרון תום הלב להגמשת העקרונות הקוגנטיים, נובע ממעמדו העליון של עקרון זה בשיטת המשפט הישראלי, ובשל כך שעקרון זה מאפשר בחינה אובייקטיבית של התנהגות בין צדדים ליחסים משפטיים, והתערבות בשל פגיעה באינטרס הסתמכות או באינטרס קיום, אף שמדובר בעקרונות קוגנטיים. למעשה, מדובר בעקרון שהוא חיצוני למערכת היחסים החוזית בין צדדים ומוחל כאשר שיטת המשפט סבורה כי מדובר במערכת יחסים שאינה תואמת את ערכי החברה (ראו: ברק הלעולם קוגנטי, עמ' 64 והאסמכתאות שם).

52. מעת שנקלט עיקרון תום הלב במשפט הישראלי הוא הפך לעיקרון-על, אשר כתרים ותארים רבים נקשרו סביבו. בדומה לגרמניה, התפשט עקרון תום הלב בישראל וכיסה את כל שיטת המשפט, עד כי נאמר עליו כי עיקרון "מלכותי" הוא (א' ברק, פרשנות במשפט – פרשנות חוזה, כרך ד' (תשס"א) 213,226; גבריאלה שלו, "שחיקתו ההולכת ונמשכת של עקרון חופש החוזים", קריית המשפט ה' (תשס"ה), 177; אופק גנדלר, בעמ' 68-72).

עקרון תום הלב מופיע בהקשר של משפט העבודה בכמה מישורים – האחד הוא החובה הכללית לנהוג בתום לב; השני הוא הסדרת תחומים בדיני עבודה בהם קיים חסר (לקונה); והשלישי הוא היחס בין עקרון תום הלב לעקרון הקוגנטיות.

(על השימוש שנעשה עד כה בהחלת עקרון תום הלב בפסיקת בתי הדין ראו גם: חיים ברנזון, בעמ' 190-198).

אשר לחובה הכללית לנהוג בתום לב הפסיקה החילה את עקרון תום הלב הקבוע בחוק החוזים על יחסי עובד ומעסיק, מהטעם שיחסי העבודה מתבססים

--- סוף עמוד 42 ---

במהותם על חוזה, וכדברי הנשיא שמגר בבג"צ אלקו (בג"צ 566/76 אלקו בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לא(2), 197, 212): "אין לפטור את יחסי העובד והמעביד מן החובה לדבר דברים כהווייתם וככוונתם ולנהוג בתום-לב ובהגינות. גם חוזה עבודה צריך להיות מקויים בתום-לב, כמצוות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973." (וראו גם: דב"ע 3-74/מב גיל ורדי - עירית נתניה, יד(1) 059 (1982); רבין מרגליות מה נותר, בעמ' 469; קובי ורדי, "תום הלב ביחסי עבודה", שנתון משפט העבודה ב' (1991), 107).

עם זאת, ישנה אבחנה בפסיקה לגבי חוזה עבודה משתי סיבות עיקריות: האחת, חוזה עבודה הוא חוזה לתקופה ממושכת היוצר יחסים מתמשכים. והשנייה, האיזון שנעשה לטובת העובד במסגרת משפט העבודה המגן, כדי לאזן את אי השוויון האינהרנטי בין העובד למעסיק (ראו: אלישבע ברק, עקרון תום הלב במשפט העבודה, ספר ברנזון, נבו הוצאה לאור – התש"ס, 499 (להלן - אלישבע ברק עקרון תום הלב) בעמ' 505-507).

עמוד הקודם1...3031
32...146עמוד הבא