(להרחבה אודות המקורות החוקיים לנהוג בתום לב במסגרת יחסי עבודה – חוק החוזים וחובות האמון - ראו: שרון רבין מרגליות, "השפעת עקרון תום הלב על משפט העבודה האישי: מפיקוח מהותי לפיקוח פרוצדוראלי", עבודה חברה ומשפט י"ג, 139 (להלן – רבין מרגליות השפעת עקרון תום הלב), עמ' 144-146).
חובת תום הלב מוטלת גם על העובד וגם על המעסיק, וזאת לאורך כל מחזור העבודה, החל משלב הקבלה לעבודה, במהלך חיי העבודה וכלה בשלב הפיטורין או ההתפטרות מהעבודה.
(ראו: ע"ע 164/99 פרומר וצ'ק פוינט – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294; פסק דין בוכריס לעיל ; דב"ע נג/17-3 טוני טועמה – טכנו גומי ליסיצקי בע"מ ואח', פד"ע כה 227; בג"צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז (4) 702; בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים ב"ש נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד לה(1) 828; עס"ק 400024/98 הסתדרות העובדים החדשה – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, פד"ע לו 97; עס"ק 31504-01-18 מדינת ישראל - ההסתדרות הרפואית בישראל (16.06.2019); להרחבה ראו גם: מנחם גולדברג, "תום לב במשפט העבודה", ספר בר-ניב, הוצאת רמות (1987), עמ' 139-151).
--- סוף עמוד 43 ---
הסדרת תחומים בדיני עבודה בהם קיים חסר (לקונה) – ניתן לראות כי בפסיקה נעשה שימוש בעקרון תום הלב על מנת להסדיר תחומים שאינם מוסדרים. כך למשל, בפסק דין איסקוב (ע"ע (8/90 טלי איסקוב ענבר נ' מדינת ישראל - הממונה על חוק עבודת נשים ואח' (8.2.11), הסדיר בית דין זה את שאלת זכותו של מעסיק לעיין בדואר האלקטרוני של העובד. אמנם ההסדרה עצמה מבוססת יותר על עקרונות משפטיים אחרים – כגון זכות הקניין של המעסיק וזכותו של העובד לפרטיות, אך עקרון תום הלב משמש העוגן להסדרה השיפוטית (להרחבה אודות השפעת הרגולציה של יחסי העבודה מעקרון תום הלב, ראו: רבין מרגליות השפעת עקרון תום הלב).
ההיבט השלישי, והמשמעותי ביותר לענייננו הוא היחס בין עקרון תום הלב לעקרון הקוגנטיות – היבט זה מתעורר בעיקר כאשר נדונה תביעה להכרה ביחסי עבודה בדיעבד, כאשר השאלה העולה היא כפולה: ראשית האם מדובר בחוסר תום לב (מבחינה עובדתית), וככל שכן, מהי המשמעות והתוצאה מבחינה משפטית.
כאשר הוויתור על זכויות קוגנטיות נובע מוויתור על מעמד של עובד והסכמה לעבוד כקבלן, נקבע בפסק הדין בעניין בוכריס, כי ייתכנו מקרים נדירים שבהם עובד ויתר במודע ומתוך אינטרס מובהק שלו על זכויות קוגנטיות – "מקרים כאלה עשויים להביא לכך שכאשר יבקש, עם ניתוק היחסים, להסתמך על היותו בסטטוס של עובד או בבואו, עם ניתוק היחסים, לתבוע זכויות סוציאליות נוספות על השכר ה"כולל" שקיבל, וזאת בחוסר תום-לב משווע, יגבר חוסר תום-לבו של העובד על דרישת הקוגנטיות או הסטטוס הנובעת ממנה. בחינת תום-לבו של העובד תיעשה על-פי קנה-מידה אובייקטיבי".