147. עוד יש להשיב לטענתה של חברתי בדבר הכפפתו של עקרון הקוגנטיות לעקרון תום הלב (סע' 31 א' לחוות דעתה) – כי טענה זו אולי שובת לב אך מרחיקת לכת. טענה שכזו יכולה שתעלה כל אימת שישנם עקרונות שונים שיש לאזן ביניהם. אולם, לדעתנו בסוגיה דנן, מתן האפשרות לאזן את הדברים, תוך שבתי הדין לעבודה יהיו עם 'אצבע על הדופק' ויכוונו וישכללו את העיקרון לכדי יישום נכון, ראוי ומאוזן במקרים השונים - יגרום לכך שמשפט העבודה יהיה מותאם למציאות המשתנה, ובאופן כזה ישמר את כלל העקרונות של משפט העבודה לבלתי יוותר מרוקן מתוכן. המחשבה והניסיון להיאחז בקרנות עקרון הקוגנטיות, לא רק שלא תשמר את משפט עבודה כנכון ומותאם לעידן הנוכחי, אלא היא-היא שעלולה להביא לאיון התכליות שלשמן נועד משפט העבודה.
148. אף את הטענה, לפיה ישנה סתירה בין הדגש האינדיבידואלי של עקרון תום הלב לבין חלקיו הקבוצתיים של משפט העבודה (סע' 31 ד' לחוות דעתה), איני יכולה לקבל – מאחר שכאמור לעיל משפט העבודה במקורו מאפשר קשר אותנטי בין צדדים שאינו קשר של עובד ומעסיק אלא של נותן שירותים עצמאי, קבלן וכדו'. מאחר שכך, הגם שהעיקרון לפיו משפט העבודה נועד לתת משקל גם לאינטרסים של כלל העובדים, הוא עקרון נכון כשלעצמו – אין זה רלוונטי לענייננו כלל וכלל.
149. עוד יש להזכיר כי אי הכרה במועסק כעובד איננה שוללת ממנו בהכרח זכויות חשובות אחרות, אולם לא מצאתי לקבוע מסמרות בעניין מאחר שהדיון בשאלת האוניברסליות של ההגדרה מיהו עובד, חורג מענייננו.
150. "טענת אי הוודאות" - אשר לקשיים עליהם מצביעה חברתי (סעיף 31 ב'-ג' לחוות דעתה) ובין היתר הביקורת היא על השימוש במושג השסתום הרחב של
--- סוף עמוד 99 ---
"חוסר תום לב" או "חוסר תום לב מובהק", תוך הותרת מרחב רחב של אי ודאות נוכח ההסתמכות על הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה – אזכיר כי עקרון תום הלב הוא עקרון משפטי מרכזי בשיטת המשפט הישראלי, עקרון מלכותי, החל על כלל מערכת המשפט הישראלי בכלל ועל משפט העבודה בפרט. אשר לביקורת העולה מעת לעת על השימוש במושגי שסתום, כדוגמת תום לב, כתב הנשיא (בדימוס) אהרון ברק בספרו "שופט בחברה דמוקרטית" (פרק תשיעי, בעמ' 248) כי: "מושגי שסתום נמצאים בכל ענפי המשפט. על תופעה זו נמתחה ביקורת. נאמר עליה כי היא פוגעת קשה בשלטון החוק. אין לקבל גישה זו. מושגי השסתום ממלאים תפקיד חשוב. הם מעניקים גמישות לשיטת המשפט. בעזרת מושגי השסתום שיטת המשפט מצליחה להתאים עצמה לצרכים המשתנים, ועם זאת להישאר נאמנה לעצמה. החקיקה והמשפט המקובל גם יחד משתמשים במונחי השסתום כדי למנוע קיפאון במשפט וכדי להתאים את המשפט לתנאים המשתנים... הם נועדו להבטיח צמיחה, שיוני והתאמה למציאות המשתנה". דומה כי אין צורך להוסיף עוד על דברים נכוחים אלו.