--- סוף עמוד 105 ---
החלטותיהם (ראו והשוו:Eyal Zamir, The Efficiency of Paternalism, 84 Virginia L. Rev. 229 (1998); לילך לוריא, אורלי ליבל ויובל פלדמן, דיני עבודה, הגישה הכלכלית למשפט 477 (2012)).
5. רובד חמישי נוגע להשלכות הוויתור על עובדים אחרים אצל אותו מעסיק (ועובדים אצל מעסיקים אחרים באותו ענף שיושפעו מכך), ולצדק החלוקתי בין העובדים לבין עצמם. הסכמה של עובד לוותר על זכות המוקנית לו בחוק מגן יוצרת לחץ על עובדים נוספים להסכים לוויתור מקביל גם בניגוד לרצונם, כדי להצליח להתקבל לאותו מקום עבודה או לשמור עליו (עמרי ידלין, תום הלב במשפט העבודה בישראל: מן הכלל אל הפרט, עיוני משפט כ"ב 867 (1999); להלן: ידלין). יש לפיכך חשיבות להקפדה רוחבית על זכויות המינימום שנקבעו בחקיקת המגן, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים, ולא לאפשר זליגות מהן.
רובד שישי נוגע לציבור בכללותו, וזאת בעיקר נוכח פגיעה בערכים החברתיים שחוקי העבודה אמורים לקדם ובהם שוויון, צדק חלוקתי ודמוקרטיה במקום העבודה (אופק; דוידוב; שרון רבין-מרגליות, מה נותר ממשפט העבודה המגן? ספר מנחם גולדברג 461 (2001); להלן: רבין-מרגליות, שאף הדגישה כי "על מנת לקדם את המטרות החברתיות ו/או הכלכליות העומדות ביסוד חוקי המגן, יש צורך לוודא כי ההסדרים הקבועים בחוק יאכפו באופן דווקני, ולא תתאפשר סטיה אוטונומית, גם במקום בו היא רצויה באופן פרטיקולרי הן למעביד והן לעובד המסוים" (שם, בעמ' 468)).
6. טעמים אלה מלמדים כי ויתורו של עובד בודד על מעמדו כ"עובד" או על זכויותיו הקוגנטיות מוקשה ברמה האישית, אך מעבר לכך אינו משליך רק על עצמו אלא גם על עובדים אחרים, ועל דרך הנחלתם ומימושם של הערכים החברתיים בכלל. בעת קביעת הכללים המשפטיים עלינו להעמיד לפיכך מול עינינו לא רק את הצדק הקונקרטי שבין העובד הספציפי שהגיש תביעה לבין מעסיקו, אלא גם את השלכות הרוחב על כלל העובדים, ועל אותם ערכים חברתיים חשובים שדיני העבודה נוצרו על מנת להגן עליהם.
במאמר מוסגר אעיר כי לא נובע מכך בהכרח שלא ייתכנו פתרונות ביניים, בעיקר במסגרת חקיקה, במקרים המתאימים, אך פתרונות כאלה אמורים
--- סוף עמוד 106 ---
לבוא מתוך נקודת המוצא של הקוגנטיות וכהסדרים מידתיים-קונקרטיים בנושאים המצדיקים זאת (בהתייחס לזכויות ספציפיות להבדיל ממעמד ה"עובד" בכללותו), וזאת בשונה מהטלת ספק בעצם הצורך בקוגנטיות כעקרון בסיסי של משפט העבודה (להרחבה על ההצדקות לקוגנטיות בהתבסס על משמעויותיה של האוטונומיה, לרבות בחינת פתרונות ביניים, ראו: Guy Davidov, Non-waivability in Labour Law, Oxford Journal of Legal Studies, vol. 40, p. 482 (2020)).