סעיף ג(26): מסמכים שתומכים בטענת וטשטיין כי חלק מלקוחות משרד כהן נפגשו עם מספר עורכי דין בטרם החליטו להעביר את הטיפול בענייניהם למשרד וטשטיין. בהקשר זה טען וטשטיין לקיומו של חיסיון עורך דין לקוח ובתגובתו הוסיף וטען להעדר רלוונטיות. כהן סבור שבהכרח אין תחולה לחיסיון עורך דין לקוח בהינתן שעסקינן במסמכים שהועברו בטרם יצירת יחסי עורך דין לקוח וכי אלה רלוונטיים לאור הנטען בכתבי הטענות. סבורני שאין במסמכים אלה שעניינם פניית לקוחות למשרדי עורכי דין אחרים משום רלוונטיות להליך דנן או שיש באלה כדי לקדם את בירור המחלוקות שבין הצדדים. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.
סעיף ג(27): מסמכים לעניין טענת וטשטיין כי חברת Gilead העבירה את הטיפול בענייניה למשרד עורכי דין אחר שאינו משרד כהן או משרד וטשטיין. וטשטיין מסר את תאריך הפנייה ושם הלקוח אך סירב לחשוף את תוכן הפניה בטענת חיסיון עורך דין לקוח. כהן חולק עליו וטוען שמעבר בין משרדים אינו מידע שקשור בקשר ענייני לשירות המקצועי ומשכך אין חוסה בחיסיון עורך דין לקוח. בתגובתו הוסיף וטען וטשטיין גם להעדר רלוונטיות. סבורני שאמנם תוכן פניה זו אינה רלוונטית לבירור המחלוקות. בהקשר זה אבהיר שער אני לטענת כהן כי וטשטיין הזכיר את המסמך האמור בכתב הטענות, ואולם לא ראיתי בכך כדי להופכו מניה וביה לרלוונטי לבירור המחלוקות. לא כל שכן בהינתן הפגיעה האפשרית בחברה האמורה אם יגולה המסמך. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.
סעיף ג(28): העתק המסמכים שניטלו על ידי וטשטיין ממשרד כהן בכל תצורה שהיא. לעמדת וטשטיין דרישה זו כוללנית וגורפת ונטען שממילא המסמכים נמצאים ברשותו של כהן. מנגד סבור כהן כי לא ניתן להימנע ממסירת המסמכים שהינם רלוונטיים. כן נטען שאין מקום ליתן משקל להיקפם הנרחב של המסמכים המבוקשים. וטשטיין השיב שמחלוקת זו הוכרעה בהליך מקביל שהתנהל בבית דין לעבודה אם כי כהן חולק עליו. לגופו נטען שהמסמכים הינם מידע מקצועי שקשור בקשר ענייני לשירות המקצועי וממילא "שייכים" ללקוחות וטשטיין. סבורני שאמנם הבקשה מכבידה מעבר לנדרש ומנוסחת באופן כוללני וזאת בהינתן היקף המסמכים שמבוקש. לא כל שכן בשלב הנוכחי של בירור התובענות לאור החלטות קודמות. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.
סעיף ג(29): תיבת הדואר האלקטרוני של וטשטיין במשרדו של כהן. וטשטיין סירב לגלות את המבוקש מהטעם שמלוא האמור נמצא ברשותו של כהן. מנגד סבור כהן כי המבוקש הוא קניינו של כהן ולכן אין טעם מוצדק לאי מסירתו, לא כל שכן בהינתן תשובת וטשטיין לשאלון שלפיה הוא עושה שימוש בתיבה זו לפי הצורך למתן שירות ללקוחותיו, כאשר לעמדת כהן שימוש זה נעשה שלא כדין. וטשטיין הוסיף והשיב שעסקינן למעשה בצו עשה שאין מקומו בהליך גילוי מסמכים. הגם שהטענה לא נטענה על ידי וטשטיין סבורני שיש במבוקש משום הכבדה שלא לצורך לא כל שכן בהינתן שכלל המבוקש, ככל שירדתי לסוף דעתם של בעלי הדין, נמצא בהישג ידו של כהן. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.