"אשר לשאלונים ולשאלות: נזכור, כי נושא השאלונים הוא אחד הפנים של מגמת השקיפות בהליכים השיפוטיים... שאלונים, כמותם כהליכי גילוי מסמכים שהם פן אחר של אותה מטבע, יסודם במגוון שיקולים, שהאתגר השיפוטי הוא ליתן להם את משקלם הראוי... ב-1999 ניתח ד"ר ש' לוין, כעניין תיאורטי וגם על סמך ניסיון שיפוטי רב, את הליכי הגילוי, ותיאר את גישת סדרי הדין הישראליים לכגון דא כמעין פשרה: "מגמתם שלא להפוך את הליכי ההכנה והגילוי למעין חזרה כללית לקראת המשפט, ומנגד – לתת הזדמנות לבעל דין לגלות את עיקרי הראיות שבידי יריבו ולפעמים גם מידע נוסף", ולעניין זה ניתן לבית המשפט שיקול דעת, תוך שהמגמה היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד כדי שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו".
11. בבש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 3914/09 שוטן יעקב נ' אייזנברג צבי (פורסם בנבו, 02.04.2009) ציין כב' השופט (כתוארו אז) אורנשטיין כי:
"הכלים הדיוניים של גילוי מסמכים ושאלונים, נועד, עד כמה שניתן, להביא את הצדדים המתדיינים לעמדה התחלתית ונקודת זינוק פחות או יותר שווה. באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. ההלכה הפסוקה מורה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתובענה והן אינן בגדר "דייג". מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות."
12. אכן, תכליתם של הליכי הגילוי, העיון והשאלונים היא לקדם את הדיון ולייעל אותו ולא ניתן להפריז בחשיבותם של הליכים מקדמיים אלה. יחד עם זאת מדובר בהליכים מקדמיים שאינם ההליך עצמו, אלא הם אך "הפרוזדור לטרקלין" ואין לעכב ולהתעכב בפרוזדור יתר על המידה (גורן, 345). כפי שנקבע ברע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (7.5.00):
"מטרתם העיקרית של הליכים אלה היא, אפוא, לייעל ולקצר את הדיון, אך אין ללמוד מכך שיש למצות באמצעותם את הדיון עד "טיפת הראיות האחרונה". במלים אחרות, השאיפה היא לייעל אך לא לבטל."