ראו גם: יצחק עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי (תשס"ח), 247, 252.
6. ברע"א 8571/16 מעברות נכסים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ )פורסם בנבו, 19.01.2017) (להלן: פס"ד מעברות) קבע כב' השופט עמית כי:
"אמת המידה העיקרית לגילויו של מסמך היא מידת חיוניותו לבירור המחלוקת שבהליך, והיא קודמת לשאלת קיומו של חיסיון או אינטרס מוגן אחר. עם זאת, בין שאלת הרלוונטיות ושאלת החיסיון קיימת מעין 'מקבילית כוחות', כך שככל שעוצמת הרלוונטיות של המסמך המבוקש גבוהה, יהיה לכך משקל בהחלטת בית המשפט אם להורות על הסרת חיסיון יחסי".
7. כאמור, בית המשפט יסטה מהכלל רק במקרים חריגים. בת"א (ת"א) 48086-05-16 ליאב בכרך נ' זיקה תעשיות בע"מ (28.10.18) ציין כב' השופט גונטובניק כי:
"הואיל והכלל הוא גילוי מרבי, על בעל הדין הטוען להתקיימות החריג מוטל הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. הנטל הזה הוא כבד משקל. תמיד קיים חשש כי צד להליך "ישפץ" גרסתו נוכח מסמכים כאלה או אחרים שיגיעו לידיו. לאימוץ הגישה בדבר "קלפים פתוחים" יש חסרונות, שזהו אחד מהם. יחד עם זאת, יש לה גם יתרונות, ושיטת המשפט שלנו בחרה את שבחרה, ואת בחירתה זו יש לכבד. אם בגין חשש, ואפילו יהא זה חשש שאינו קל ערך, נשנה סדרי גילוי ועיון בראיות, לא נותיר שריד ופליט להכרעה העקרונית שאימצה ההלכה."
8. באשר לשאלונים נאמר כי: "מטרת השאלות היא לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת: א. לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירת עמדת יריבו; ב. להשיג הודיות מהיריב; ג. לחסוך בדרך זו את הטרחה ואת ההוצאות הכרוכות בהבאת עדים" (גורן,345).
9. תקנה 107 לתקסד"א קובעת את הסייג לשאלות בגדרו בוחן בית המשפט האם להתיר את השאלות, ונקבע כי "...הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה". כלומר, על השאלות להיות מהותיות ורלוונטיות להליך ולעניין שבמוקד התביעה.
10. ברע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (20.08.2008) קבע כב' השופט רובינשטיין כי: