4. לפיכך, נבחן את הבקשות לגופן: דרך המלך וברירת המחדל בנוגע לעיון וגילוי מסמכים, היא גילוי מרבי. הנחת היסוד היא, שיש ליתן עדיפות לזכות העיון על פני מניעתה וזכות זו תוגבל רק במקרים נדירים. (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (כרכים א-ב, מהדורה 13, 2020) בעמ' 357, 364 (להלן: "גורן"); רע"א 7802/10 עמירם גרופ יזום והשקעות בע"מ נ' קרל אופנת גברים איכותית בע"מ (15.8.12)).
כמו כן, היות שהבקשה לגילוי ועיון הינה חלק מההליכים המקדמיים בתיק ונוכח הגישה המרחיבה באשר לחובת הגילוי והעיון, נפסק כי על מבקש הגילוי להצביע על כך שלמסמך המבוקש עשויה להיות רלוונטיות לדיון ואין הוא נדרש להוכיח רלוונטיות ודאית (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' יוסף נח'לה (15.3.11)). יחד עם זאת, נקבע שלמרות שיש לפרש את דרישת הרלוונטיות בהרחבה, הרי שיש להתחשב באינטרסים מוגנים של המשיב וכן בעוצמת הרלוונטיות של המסמכים (רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (10.11.14)).
לצד הפרשנות המרחיבה שניתנת להליכי הגילוי והעיון, מושכלות יסוד הן כי הליכים אלה אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג" ואין בית המשפט נוטה להיעתר לבקשת גילוי מסמכים כאשר לא נראה לו מראש, לאור טענות הצדדים או מהחומר המצוי לפניו, כי הגילוי עלול להועיל למבקש. בודאי שלא יינתן הצו כאשר בולט הדבר שכל מגמת המבקש היא "לדוג" חומר מאמתחתו של מתנגדו ולא לחזק טענה מסויימת מטענותיו הוא או להחליש נקודה ידועה בעמדת מתנגדו (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 163 (1950); רע"א 3860/16 וויספרס לאנז'רה בע"מ נ' אלרוב אזור מסחרי ממילא (1993) בע"מ (22.6.16)).
5. ברע"א 298/20 ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' עו"ד ליעד וטשטיין (04.02.2020) התייחס כב' השופט גרוסקופף לשיקולים השונים שעל ביהמ"ש להתחשב בהם בבואו להכריע בבקשה ופסק כי:
"כידוע, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, עליו לבחון בראש ובראשונה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, כפי שהותוו על ידם במסגרת כתבי הטענות. ככלל, נוהגת הפסיקה לפרש את דרישת הרלוונטיות באופן רחב, וזאת על מנת לקיים את ההליך המשפטי, ככל הניתן, "בקלפים פתוחים", ולהגיע אל חקר האמת... עם זאת, עקרון הגילוי איננו חזות הכול – אל מולו ניצבים שיקולים נוספים אותם על בית המשפט להביא בחשבון בבואו להכריע בבקשה, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד.. זאת ועוד, בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך בתחימת היקפם ומשכם של הליכי הגילוי המוקדם, לבל יתהפכו היוצרות והשלב המקדמי יהפוך עיקר..".