"לפני כן היה רישום של הלקוח עצמו בתור אדם פרטי. הוא היה שם לפני. זה עסק שהוא מסעדה, יש שם שימושים, שתי פאזות לא רשמו, אני צריכה לראות ממתי אני מזהה שיש שימוש בלתי חוקי שאותו אני רואה מירידה בצריכה"
(עמ' 8 ש' 29-31; ההדגשות שלי – ר.ב.).
עיון בעמ' האחרון של נספח א לתצהיר מר פפר מעלה כי בין התאריכים 26.1.12 ל-10.9.12 היה הנתבע רשום כצרכן אצל התובעת במקום הצרכנות.
12.3 גב' פוקס התייחסה בעדותה לפניי גם לגיליון השימושים שצורף לתצהירה (נספח ו), והסבירה את הנתונים המופיעים בו –
"אם ביהמ"ש מבקש ממני להסביר מתוך נספח ו' איך רואים ירידה בצריכה אני מאשרת שזה קשה מאוד. ביהמ"ש מקריא את ההפרשים לתקופה שמינואר 2011 ואילך ומצביע על כך שלכאורה חלה ירידה משמעותית לכל המאוחר מנובמבר 2012 ואילך (שזה חשבונות ספטמבר-אוקטובר 2012) ואני מאשרת שאמנם ביהמ"ש רואה ירידה בצריכה"
(עמ' 9 ש' 3-7; ההדגשות שלי – ר.ב.).
למרות שמסמך זה אינו המסמך היחיד עליו ביססה הגב' פוקס את חישוביה ("בסופו של דבר יש לי כמה נתונים שעליהם התבססתי" - עמ' 9 ש' 11), מקובלת עליי טענת התובעת בסיפת סע' 10 לסיכומיה, כי גם במסמך זה ניתן להבחין בירידה משמעותית בצריכת החשמל בתקופת החישוב הרלוונטית.
12.4 אין בידי לקבל את טענת הנתבע בסע' 18 בתצהירו לפיה מועד תחילת תקופת השב"ח אינו יכול להיות 10.9.12 לאור השוואת חשבון החשמל ששילמה החברה בגין חודשים 9-10/2012 (בסכום של 9,903.24 ש"ח) למול חשבון החשמל ששולם בגין חודשים 9-10/2013 (בסכום של 3,973.18 ש"ח).
להוכחת הטענה צירף הנתבע כרטסת הנהלת חשבונות של החברה (נספח 3 לתצהיר) – שאינו אלא מסמך שנערך ע"י הנתבעים עצמם ואינו יכול להעיד על דבר; הנתבעים נמנעו מלצרף את חשבונות החשמל עצמם מהם ניתן היה להבין בגין מה בוצע התשלום, וכפי שהסבירה הגב' פוקס בעדותה לפניי –
"תפקידי הוא למצוא כמה קוט"ש הלך לאיבוד וכמה הלקוח צריך לשלם על הצריכה עצמה. על חשבון החשמל יש מע"מ, יש דמי שימוש קבוע, החשבון לא מעניין אותי. אני עושה תחשיב של שימוש... צריך לבדוק שה – 10,000 ₪ שאתה מפנה אליהם יכול להיות שהם כוללים חובות עבר או רכיבים נוספים שהם לא בהכרח צריכה בלבד"
(עמ' 10 ש' 9-11, ש' 14-15; ההדגשות שלי – ר.ב.).
12.5 לעניין שיטת החישוב הסבירה הגב' פוקס באופן מפורט וברור את התחשיב שנערך על מנת להעריך את צריכת החשמל בגינה לא שילמו הנתבעים, בציינה כי התחשיב נערך על פי אמות המידה המחייבות את התובעת, כי ישנן מספר שיטות חישוב, וכי במקרה דנן הערכת היקף צריכת החשמל "החסרה" נעשתה על בסיס צריכת החשמל שכן נרשמה במונה בתקופת השב"ח, ואשר משקפת ככל הניראה אף פחות משליש ממלוא צריכת החשמל בפועל (טופס חישוב הפרשי צריכת החשמל צורף נספח ה לתצהירה).