בית משפט השלום בחיפה
ת"א 31547-12-18 חברת חשמל לישראל בע"מ ואח' נ' א. עטרה יזמות והשקעות בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
לפני כב' השופטת רויטל באום
תובעת
חברת חשמל לישראל בע"מ
נגד
נתבעים
צד ג' 1. א. עטרה יזמות והשקעות בע"מ
2. אביב איילון
3. עטרה רחל ברקוביץ איילון
ד.י. שירותי כח אדם בע"מ
פסק דין
לפני תובענה כספית לתשלום חוב נטען של הנתבעים בגין צריכה לא חוקית של חשמל בסכום של 255,710 ש"ח.
1. התובעת עוסקת באספקת חשמל, ובכל התקופות הרלוונטיות לתביעה זו, סיפקה חשמל לנתבעת 1.
התובעת פועלת, בין היתר, מכוח חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, לפי תקנות משק החשמל (כללים, תנאים ומקרים להפסקת אספקת חשמל), התשס"ג-2003 ולפי כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע"ח-2018 (להלן – 'אמות המידה').
2. הנתבעת 1 (לרבות בשמה הקודם – א. עטרה בורקס ללא הפסקה בע"מ) הינה חברה בע"מ, רשומה כצרכן החשמל אצל התובעת ברחוב דוד שמעוני 49 בחדרה (להלן – 'מקום הצרכנות'), לפי חוזה צרכנות מס' 5875125.
הנתבעים 2-3, בכל עת רלבנטית לתביעה זו, הינם בני זוג ומי אשר לפי הטענה בעלי השליטה ומנהלים בנתבעת 1.
צד ג' הינו מי אשר, לפי הטענה, רכש את העסק מהנתבעת 1 בהתאם להסכם מכר מיום 31.1.16.
מטעמי נוחות, הנתבעת 1 תיקרא להלן 'החברה' או 'העסק'; הנתבע 2 יקרא להלן 'הנתבע' והנתבעת 3 תיקרא להלן 'הנתבעת'.
3. לטענת התובעת, מבדיקה שביצעה במקום הצרכנות ביום 15.3.17, נמצא מונה החשמל ללא תצוגה וכן חותמת המכסה העליון מסולפת, דבר המעיד כי גורם זר שאיננו מטעם התובעת הסיר את המכסה כדי לאפשר גישה ישירה אל חיבורי המונה ולחבל בהם.
עוד נמצא, עפ"י הטענה, כי חיבורי הכניסות לפאזות 2 ו- 3 (פאזות S ו- T) חוברו אל נקודות היציאה של פאזות אלה, ובמילים אחרות - הכניסה והיציאה בפאזות אלה, מהן מוזן מקום הצרכנות בחשמל, חוברו יחדיו.
כתוצאה מהחבלות הנ"ל, מונה החשמל לא רשם את צריכת החשמל שעברה דרך שתי פאזות מתוך השלוש שדרכן מוזן מקום הצרכנות בחשמל, כך שחשבונות החשמל שהופקו לנתבעים לא שיקפו את מלוא צריכת החשמל שנצרכה בפועל במקום.
ממצאי הבדיקה תועדו בדו"ח בדיקת חשד לגניבת חשמל וכן בתמונות (נספחים א' ו- ב' לתצהיר עד התובעת מר יהודה פפר; להלן – 'מר פפר'), מונה החשמל החבול הוחלף, והשימוש הבלתי חוקי (להלן – 'השב"ח') נוטרל.
4. ביום 19.3.17 נשלח אל הנתבעים מכתב ראשוני המודיע על ממצאי השב"ח, על החלפת מונה החשמל, אף צוין, כי חשבון לתשלום החשמל שנצרך יישלח בהמשך (נספח ד לתצהיר עדת התובעת הגב' ענתי פוקס; להלן – 'גב' פוקס').
מתחשיב שערכה התובעת עבור הפרשי הצריכה שלא התבטאו במונה, עולה כי הנתבעים נהנו מצריכת חשמל בסך כולל של 247,727 ש"ח (להלן – 'חוב השב"ח').
חישוב חוב השב"ח בוצע בהתבסס על ההערכה לפיה כמות החשמל שנצרכה בפועל מהווה שליש בלבד (אם לא למטה מכך) ממלוא כמות צריכת החשמל שנצרכה בנכס, הואיל וכאמור רק שליש מהצריכה בפועל דווחה.
התקופה בה נהנו הנתבעים מצריכת החשמל הבלתי חוקית החלה ביום 10.9.12 – המועד בו החברה נרשמה אצל התובעת כצרכנית חשמל בנכס והסתיימה ביום 15.3.17, המועד בו התגלה השב"ח ונוטרל כאמור.
לעניין זה, צירפה התובעת טופס חישוב עומסי פאזות ביחס לתקופת השב"ח, וכן גיליון שימושים (נספחים ה ו-ו לתצהיר הגב' פוקס), וביום 6.2.18 נשלחה אל הנתבעים דרישה לתשלום החוב (נספח ז לתצהיר הגב' פוקס).
5. התובעת ציינה, כי שב"ח זהה לחלוטין התגלה במונה החשמל שבביתם הפרטי של הנתבעים 2-3 ברחוב הצפצפה 5 חדרה, ובעקבות פניית התובעת שילמו הנתבעים 2-3 את החוב הפרטי במסגרת הסכם לתשלום חוב מיום 22.5.18 (נספח ח לתצהיר הגב' פוקס).
6. בנסיבות כמתואר לעיל, דורשת התובעת מהנתבעים לשלם את מלוא חוב השב"ח, אשר נכון למועד התביעה עומד על הסך של 255,710 ש"ח.
התובעת טוענת, שיש להרים את מסך ההתאגדות שבין החברה לנתבעים 2-3 ולחייבם בחוב הנתבעת 1, זאת לאור תפקידם בחברה והיותם אלה שהפיקו את הרווחים לכיסם, רווחים אשר נעשו במרמה ובניגוד לדין.
7. לטענת הנתבעים, מלוא חובם לתובעת, לרבות החוב נשוא תובענה זו, הוסדר ושולם על ידם זה מכבר במסגרת ההסכם לתשלום חוב מיום 22.5.18 (נספח ח לתצהיר הגב' פוקס).
הנתבעים טוענים בנוסף, כי הנתבע כלל אינו בעל המניות בחברה, ועל כן אין כל עילה אישית נגדו. עיון בדו"ח רשם החברות (נספח 1 לתצהיר הנתבע), מלמד כי הנתבעת היא בעלת השליטה היחידה בחברה.
הנתבעים מכחישים את טענות התובעת לעניין מעשה מרמה או שימוש בלתי חוקי או חבלות במתקניה, וטוענים שהשימוש שנעשה בחשמל במקום הצרכנות הנו שימוש רגיל שמשקף את הייעוד של המקום – עסק לממכר מוצרי מאפייה, וכי התובעת לא הוכיחה חיוב בחסר.
עוד טוענים הנתבעים, כי טענות התובעת מועלות בשיהוי ניכר: התובעת טוענת לשימוש בלתי חוקי בנוגע לשנים 2012 – 2017 והגישה תביעתה בשלהי שנת 2018. הדעת נותנת שמתקניה של התובעת נבדקו על ידה במהלך השנים ולא נבדקו לראשונה בשנת 2017 כנטען בתביעה.
8. לטענת הנתבעים, ביום 31.1.16 מכרה החברה את מקום הצרכנות לחברת ד.י. שירותי כח אדם בע"מ (נספח 2 לכתב ההגנה), כך שעל התובעת להפנות את תביעתה לצד ג', למצער ביחס לתקופה שלאחר מועד המכירה.
הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד חברת ד.י. שירותי כח אדם בע"מ, במסגרתה טענו, כי ככל שבית המשפט יחליט לחייבם בתשלום סכום כסף כלשהו לתובעת, כי אז על צד ג' לשפותם בחלק היחסי לתקופה הרלוונטית בתביעה העיקרית, שבה החזיקה במקום הצרכנות.
9. צד ג' מאשרת כי חתמה על ההסכם עם הנתבעת אף מאשרת כי היא מחזיקה במקום הצרכנות בהתאם לו, אך מכחישה כל קשר או ידיעה בנוגע לחבלות הנטענות במונה החשמל של בית העסק.
10. ההליך
10.1 לאחר שהוגש כתב הגנה, נותב התיק לטיפולי ובהחלטותיי מיום 9.3.19 ומיום 2.4.19 הוריתי לצדדים להשלים מסמכים הנוגעים לטיעונים שהעלה כל צד בכתב טענותיו.
10.2 ביום 13.6.19, התקיימה ישיבת קדם משפט, בה הוריתי לב"כ הנתבעים לצרף דו"ח רשם החברות של צד ג' ולב"כ התובעת לעדכן ככל שיעלה בידי הצדדים להגיע להבנות.
ביום 20.6.19 הוגשה הודעת התובעת לפיה הצדדים לא הגיעו לעמק השווה, וביום 24.6.19 הוגשה הודעת הנתבעים אליה צורף דו"ח רשם החברות של צד ג'; ביום 2.7.19 הוגשה הודעה מטעם הנתבעים לעניין טיב הקשר בין הנתבעים לבין צד ג' ובעליה, מר יעקב דובנו.
10.3 ביום 4.7.19 אפשרתי לתובעת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ולחלופין לנתבעים לשלוח הודעה לצד ג', ככל שבדעת מי מהם לעשות כן.
עוד הוריתי בהחלטה האמורה על הגשת ראיות הצדדים.
10.4 ביום 15.7.19 הגישו הנתבעים הודעה לצד ג', וביום 27.11.19 הוגש כתב הגנה מטעם צד ג'.
10.5 מבחינת הראיות שהוגשו - מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של הגב' פוקס - עובדת במדור מניעת גניבות חשמל של התובעת, ושל מר פפר - עובד במחלקת מונים של התובעת כבודק מונים, בין היתר גם במקרים של שב"ח.
מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע.
מטעם צד ג' לא הוגשו ראיות כלשהן.
10.6 ביום 22.6.20 התקיימה ישיבת קדם משפט, במסגרתה הצעתי לצדדים דרך מקוצרת לסיום ההליך, אשר לא התקבלה, ועל כן ביום 9.7.20 נקבע התיק לשמיעת ראיות.
10.7 ביום 29.11.20 נשמעו לפניי עדי הצדדים, כאשר צד ג' לא התייצב לדיון (למרות שזומן כדין – עמ' 4 ש' 9-10 לפרוטוקול הדיון), ובסיום הישיבה הוריתי על הגשת סיכומים.
סיכומי התובעת הוגשו ביום 4.1.21, וסיכומי הנתבעים הוגשו ביום 8.3.21.
11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות שהוגשו ובסיכומי הצדדים, לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מכל אחד ואחד מהם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה, אף דין ההודעה לצד ג' להידחות, חרף מחדלי צד ג' בהליך.
12. ביחס לתביעה אומר, כי מלוא טענות התובעת נתמכו במסמכים בכתב, בתמונות ברורות להמחשת הנטען וכן בעדותם האמינה ביותר של עדיה, אשר הותירו עליי רושם מקצועי ומהימן.
12.1 מר פפר, הנדסאי חשמל בהשכלתו (סע' 2 לתצהירו), ומי שביצע ביום 15.3.17 את הבדיקה בחצרי הנתבעת 1, פירט בתצהירו את השתלשלות העניינים, בכלל זה את ממצאי הבדיקה, אשר לפי ניסיונו המקצועי-
"מעידים כי גורם זר ביצע במונה שימוש בלתי חוקי אשר התבטא בפתיחת מכסה ההדקים של המונה, ניתוק חיבורי פאזות S ו – T וחיבורם מחדש תוך שיבוש מערכת הרישום של המונה. כתוצאה מכך, המונה לא ביטא את מלוא צריכת החשמל שנצרכה בפועל במקום הצרכנות"
(סע' 8 בתצהיר).
עדותו של מר פפר לא נסתרה, ואף התחזקה לאחר חקירתו הנגדית; העד השיב באופן מקצועי לשאלות שנשאל, והסביר מדוע "אין ספק שהיה כאן שב"ח" (עמ' 11 ש' 21).
העד תיאר כי הגיע למקום הצרכנות בעקבות תצוגה לא תקינה של המונה (עמ' 11, ש' 17), ציין שלא בכל מקרה של תצוגה לא תקינה מדובר בשב"ח, אלא שכאן לא היה לו ספק שמדובר בשב"ח, הואיל והוא פתח את המכסה של המונה ובבדיקה שביצע, מצא כי נעשו שינויים בחיווט, וכלשונו
"למונה יש 6 חיבורים של הפאזות ו – 2 של ה – 0 (החוטים הצבעוניים בתחתית התמונה, הכחול זה ה – 0). לכל פאזה יש שם. הפאזה הראשונה זה פאזה R, השמאלי ביותר בצבע חום, לאחריו פאזה S בצבע חום כתום (אדום בתמונה), ולאחריו פאזה T בצבע שחור. המונה בנוי כך שיש כניסה מהנתיך של חברת חשמל למהדק הראשון (בורג 1 בתמונה) ויציאה לצרכן (בורג 3 בתמונה). בפאזה הבאה וזו שאחריה רואים שהם מחוברים יחד (החוט הרביעי משמאל מחובר למהדק מס' 4 במקום למהדק מס' 6 והחוט השישי משמאל מחובר למהדק מס' 7 במקום למהדק מס' 9)"
(עמ' 10 ש 25 – 31; ההדגשה שלי – ר.ב.).
מר פפר הוסיף והעיד, כי בסיום הבדיקה החליף את המונה במונה אחר, תוך שווידא את תקינותו ("לפני שאני מחזיר את החשמל אני בודק שהמונה תקין שלא יהיה מצב ששמתי מונה לא תקין"; עמ' 13, ש' 21-22).
12.2 גב' פוקס, בעלת תואר "BA במינהל עסקים וחשבונאות" (עמ' 4 ש' 24), העידה לעניין חוב השב"ח, התקופה אליו מתייחס ושיטת החישוב בה בוצע (סע' 11-13 בתצהירה).
בחקירתה הנגדית, הסבירה גב' פוקס מדוע קבעה את תקופת השב"ח החל מיום 10.9.12 (עמ' 8, ש' 27-32; עמ' 9, ש' 1-11). היא העידה, כי מדובר במועד בו נרשמה החברה כמחזיקה במקום הצרכנות, וכי החל ממועד זה זיהתה ירידה בצריכה. בתשובה לשאלה כיצד ניתן לזהות זאת אם רק נכנסו למקום הצרכנות הסבירה העדה –
"לפני כן היה רישום של הלקוח עצמו בתור אדם פרטי. הוא היה שם לפני. זה עסק שהוא מסעדה, יש שם שימושים, שתי פאזות לא רשמו, אני צריכה לראות ממתי אני מזהה שיש שימוש בלתי חוקי שאותו אני רואה מירידה בצריכה"
(עמ' 8 ש' 29-31; ההדגשות שלי – ר.ב.).
עיון בעמ' האחרון של נספח א לתצהיר מר פפר מעלה כי בין התאריכים 26.1.12 ל-10.9.12 היה הנתבע רשום כצרכן אצל התובעת במקום הצרכנות.
12.3 גב' פוקס התייחסה בעדותה לפניי גם לגיליון השימושים שצורף לתצהירה (נספח ו), והסבירה את הנתונים המופיעים בו –
"אם ביהמ"ש מבקש ממני להסביר מתוך נספח ו' איך רואים ירידה בצריכה אני מאשרת שזה קשה מאוד. ביהמ"ש מקריא את ההפרשים לתקופה שמינואר 2011 ואילך ומצביע על כך שלכאורה חלה ירידה משמעותית לכל המאוחר מנובמבר 2012 ואילך (שזה חשבונות ספטמבר-אוקטובר 2012) ואני מאשרת שאמנם ביהמ"ש רואה ירידה בצריכה"
(עמ' 9 ש' 3-7; ההדגשות שלי – ר.ב.).
למרות שמסמך זה אינו המסמך היחיד עליו ביססה הגב' פוקס את חישוביה ("בסופו של דבר יש לי כמה נתונים שעליהם התבססתי" - עמ' 9 ש' 11), מקובלת עליי טענת התובעת בסיפת סע' 10 לסיכומיה, כי גם במסמך זה ניתן להבחין בירידה משמעותית בצריכת החשמל בתקופת החישוב הרלוונטית.
12.4 אין בידי לקבל את טענת הנתבע בסע' 18 בתצהירו לפיה מועד תחילת תקופת השב"ח אינו יכול להיות 10.9.12 לאור השוואת חשבון החשמל ששילמה החברה בגין חודשים 9-10/2012 (בסכום של 9,903.24 ש"ח) למול חשבון החשמל ששולם בגין חודשים 9-10/2013 (בסכום של 3,973.18 ש"ח).
להוכחת הטענה צירף הנתבע כרטסת הנהלת חשבונות של החברה (נספח 3 לתצהיר) – שאינו אלא מסמך שנערך ע"י הנתבעים עצמם ואינו יכול להעיד על דבר; הנתבעים נמנעו מלצרף את חשבונות החשמל עצמם מהם ניתן היה להבין בגין מה בוצע התשלום, וכפי שהסבירה הגב' פוקס בעדותה לפניי –
"תפקידי הוא למצוא כמה קוט"ש הלך לאיבוד וכמה הלקוח צריך לשלם על הצריכה עצמה. על חשבון החשמל יש מע"מ, יש דמי שימוש קבוע, החשבון לא מעניין אותי. אני עושה תחשיב של שימוש... צריך לבדוק שה – 10,000 ₪ שאתה מפנה אליהם יכול להיות שהם כוללים חובות עבר או רכיבים נוספים שהם לא בהכרח צריכה בלבד"
(עמ' 10 ש' 9-11, ש' 14-15; ההדגשות שלי – ר.ב.).
12.5 לעניין שיטת החישוב הסבירה הגב' פוקס באופן מפורט וברור את התחשיב שנערך על מנת להעריך את צריכת החשמל בגינה לא שילמו הנתבעים, בציינה כי התחשיב נערך על פי אמות המידה המחייבות את התובעת, כי ישנן מספר שיטות חישוב, וכי במקרה דנן הערכת היקף צריכת החשמל "החסרה" נעשתה על בסיס צריכת החשמל שכן נרשמה במונה בתקופת השב"ח, ואשר משקפת ככל הניראה אף פחות משליש ממלוא צריכת החשמל בפועל (טופס חישוב הפרשי צריכת החשמל צורף נספח ה לתצהירה).
בחקירתה הנגדית, הסבירה העדה מדוע לדעתה במקרה הספציפי הזה מדובר בחישוב המדויק ביותר (עמ' 6 ש' 30-32; עמ' 7 ש' 1-9, ש' 18-23).
דבריה קיבלו חיזוק בחקירתו הנגדית של מר פפר, עת נשאל על שיטת החישוב שנבחרה –
"כי המונה רשם רק על פאזה אחת. זה אומר שעל שתי פאזות הקריאה לא נרשמה. כל הצריכה שהייתה על הפאזה S ו – T לא נרשמה במונה... יש שם שלוש פאזות, מחלקים את החשמל באופן סימטרי כדי שלא כל העומס ייפול על אחת מהפאזות אחרת לא היינו עושים תלת פאזי. היינו עושים פאזה אחת וזהו. אם יש חיבור תלת פאזי אתה משתדל שהעומס יהיה עומס סימטרי שלכל פאזה יהיה זרם שווה. תמיד יכולה להיות סטייה אבל באופן כללי כל פאזה מקבלת בנפרד. במקום המדובר הייתה מאפייה. התנורים הם תנורים תלת פאזיים אני יודע את זה בגלל שמדובר בתנורים גדולים. זה לא תנור ביתי, זה תנור תעשייתי והם דורשים חיבור תלת פאזי"
(עמ' 12 ש' 17-27; ההדגשות שלי – ר.ב.)