חישוב חוב השב"ח בוצע בהתבסס על ההערכה לפיה כמות החשמל שנצרכה בפועל מהווה שליש בלבד (אם לא למטה מכך) ממלוא כמות צריכת החשמל שנצרכה בנכס, הואיל וכאמור רק שליש מהצריכה בפועל דווחה.
התקופה בה נהנו הנתבעים מצריכת החשמל הבלתי חוקית החלה ביום 10.9.12 – המועד בו החברה נרשמה אצל התובעת כצרכנית חשמל בנכס והסתיימה ביום 15.3.17, המועד בו התגלה השב"ח ונוטרל כאמור.
לעניין זה, צירפה התובעת טופס חישוב עומסי פאזות ביחס לתקופת השב"ח, וכן גיליון שימושים (נספחים ה ו-ו לתצהיר הגב' פוקס), וביום 6.2.18 נשלחה אל הנתבעים דרישה לתשלום החוב (נספח ז לתצהיר הגב' פוקס).
5. התובעת ציינה, כי שב"ח זהה לחלוטין התגלה במונה החשמל שבביתם הפרטי של הנתבעים 2-3 ברחוב הצפצפה 5 חדרה, ובעקבות פניית התובעת שילמו הנתבעים 2-3 את החוב הפרטי במסגרת הסכם לתשלום חוב מיום 22.5.18 (נספח ח לתצהיר הגב' פוקס).
6. בנסיבות כמתואר לעיל, דורשת התובעת מהנתבעים לשלם את מלוא חוב השב"ח, אשר נכון למועד התביעה עומד על הסך של 255,710 ש"ח.
התובעת טוענת, שיש להרים את מסך ההתאגדות שבין החברה לנתבעים 2-3 ולחייבם בחוב הנתבעת 1, זאת לאור תפקידם בחברה והיותם אלה שהפיקו את הרווחים לכיסם, רווחים אשר נעשו במרמה ובניגוד לדין.
7. לטענת הנתבעים, מלוא חובם לתובעת, לרבות החוב נשוא תובענה זו, הוסדר ושולם על ידם זה מכבר במסגרת ההסכם לתשלום חוב מיום 22.5.18 (נספח ח לתצהיר הגב' פוקס).
הנתבעים טוענים בנוסף, כי הנתבע כלל אינו בעל המניות בחברה, ועל כן אין כל עילה אישית נגדו. עיון בדו"ח רשם החברות (נספח 1 לתצהיר הנתבע), מלמד כי הנתבעת היא בעלת השליטה היחידה בחברה.
הנתבעים מכחישים את טענות התובעת לעניין מעשה מרמה או שימוש בלתי חוקי או חבלות במתקניה, וטוענים שהשימוש שנעשה בחשמל במקום הצרכנות הנו שימוש רגיל שמשקף את הייעוד של המקום – עסק לממכר מוצרי מאפייה, וכי התובעת לא הוכיחה חיוב בחסר.
עוד טוענים הנתבעים, כי טענות התובעת מועלות בשיהוי ניכר: התובעת טוענת לשימוש בלתי חוקי בנוגע לשנים 2012 – 2017 והגישה תביעתה בשלהי שנת 2018. הדעת נותנת שמתקניה של התובעת נבדקו על ידה במהלך השנים ולא נבדקו לראשונה בשנת 2017 כנטען בתביעה.
8. לטענת הנתבעים, ביום 31.1.16 מכרה החברה את מקום הצרכנות לחברת ד.י. שירותי כח אדם בע"מ (נספח 2 לכתב ההגנה), כך שעל התובעת להפנות את תביעתה לצד ג', למצער ביחס לתקופה שלאחר מועד המכירה.