מכאן שהוראות אמות המידה מקנות לתובעת סמכות לקבוע את תקופת השב"ח וכן את הערכת צריכת החשמל באופן בו בוצעו על ידה ("על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה"), תוך שהגב' פוקס סיפקה הסבר מקצועי ומפורט באשר לקביעתה את תקופת השב"ח, ובחירתה את שיטת חישוב חוב השב"ח.
12.8 לנתבעים טענות רבות ביחס לחישוב שבוצע ע"י נציגי התובעת, אך הם לא הביאו ראיות המוכיחות את טענותיהם או תחשיב נגדי מבוסס (למשל: באמצעות חוות דעת רו"ח, חשמלאי מוסמך או כל מומחה אחר מטעמם).
12.9 בנוסף, בהתאם לאמות המידה, הוראות סע' 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 ופסיקת בתי המשפט, התובעת אינה מחויבת להוכיח על ידי מי נעשתה הפגיעה או כיצד נגרם הליקוי שהוביל לכך שלא נרשמה מלוא צריכת החשמל במונה, או כיצד בוצעו פגיעה או ליקוי אלו.
די בכך שהמונה לא תפקד כראוי על מנת להביא את הצרכן לחיוב בהפרש הצריכה (וראו: ע"א (מחוזי ב"ש) 15709-01-20 זבאן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקאות 22-24 בת"א (שלום בית שמש) 37880-10-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קריספיל, ת"א (שלום כ"ס) 49337-03-10 חברת החשמל לישראל נ' חברון).
על כן, אני קובעת שהתובעת הוכיחה את כל רכיבי תביעתה: הוכחה חבלה במונה החשמל, הוכח שימוש בלתי חוקי בחשמל אף הוכח גובה החוב הנתבע.
13. עיינתי בטענות הנתבעים, ולא מצאתי בהן כל הגנה מפני התביעה.
13.1 הנתבעים לא סתרו את ראיות התובעת ומלבד הכחשה כללית, לא הוכיחו כי צריכת החשמל נעשתה כדין או כי לא הייתה צריכה עודפת במקום הצרכנות שלא שולם בגינה.
13.2 כן מצאתי לדחות את טענת הנתבעים לתשלום החוב במסגרת ההסכם לתשלום חוב מיום 22.5.18.
עיון בהסכם האמור ובפרטי הלקוח שם, מלמד שהוא אינו מתייחס לחוב השב"ח במקום הצרכנות, אלא לבית המגורים הפרטי של הנתבעים 2-3, כפי שגם העידה והסבירה הגב' פוקס בעניין זה.
כך גם נדחית על ידי טענת הנתבע לפיה הגב' פוקס הציגה את ההסכם ככזה שכולל גם את חוב השב"ח שבבית העסק.
טענה זו היא טענה בע"פ המנוגדת למסמך בכתב (סע' 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני), והיא נשללה מכל וכל ע"י הגב' פוקס הן בתצהירה (סע' 18) והן בחקירתה הנגדית –
"כאשר אני נפגשתי עם הנתבע 2 היו שני שב"חים, אחד בבית ואחד בעסק. מטרתי הייתה לסגור את שני התיקים האלה על השולחן שלי בתשלום. על הבית הוא רצה לדון ולסגור, על העסק הוא טען טענות שונות ורצה שהכול יימחק ולא היה מוכן לסגור...הוא היה מוכן לשלם רק על הבית...היה לו אינטרס מאוד גבוה כי זה החשמל בבית שלו והיה לו חשוב שיהיה חשמל בבית"
(עמ' 10 ש' 2-5, 7).