3. הערבויות שביטולן מתבקש הועמדו במסגרת שלוש עסקאות, כדלקמן:
עסקת BTB מזרחי: מדובר בהלוואת "גב-אל-גב" (BACK TO BACK) בהיקף כספי של 75 מיליון ש"ח. בנק מזרחי העמיד את ההלוואה לחברת חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן: חפציבה שיכון), שהעבירה את סכום ההלוואה כולו לחברה אחרת בקבוצת חפציבה – היא חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: חפציבה השקעות); חפציבה השקעות מצידה הפקידה את הסכום שקיבלה כולו בפיקדון כספי סגור, שאותו שיעבדה לטובת הבנק כבטוחה להלוואה שניתנה לחפציבה שיכון, תוך שהתחייבה שלא לעשות בפיקדון כל שימוש אחר. וייאמר: ערבותה של חפציבה השקעות לפירעון ההלוואה היתה תנאי להעמדת ההלוואה לטובת חפציבה שיכון.
עסקת BTB דיסקונט: הלוואת "גב-אל-גב" נוספת. הפעם היה זה בנק דיסקונט שהעמיד הלוואה בסכום של 20 מיליון ש"ח לבועז יונה באופן אישי, ובועז יונה העביר את הכספים לחפציבה השקעות. אף הכספים הללו הופקדו על ידי חפציבה השקעות בפיקדון כספי סגור – ששועבד על ידה לטובת הבנק כבטוחה להלוואה שניתנה לבועז יונה. גם בהקשר זה, ערבותה של חפציבה השקעות לפירעון ההלוואה היתה תנאי להעמדת ההלוואה לטובת בועז יונה.
עסקת הנדסה: העסקה השלישית היא עסקה שבגדרה העמידה חברה שלישית בקבוצה, חפציבה הנדסה ובנין (2006) בע"מ (להלן: חפציבה הנדסה) ערבויות לטובת בנק מזרחי – שנועדו להבטיח את פעילותן הכספית של חפציבה שיכון וחפציבה השקעות בבנק. יבואר כי אין קשר ישיר בין עסקה זו לעסקאות הגב-אל-גב האמורות.
יצוין בנקודה זו, כי שלוש החברות (חפציבה שיכון, חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה) הן חברות פרטיות שהיו בבעלות מלאה של מרדכי יונה ושל רעייתו חפציבה יונה, כאשר מרדכי יונה שימש אף כיו"ר הדירקטוריון בכל החברות (בחפציבה הנדסה היה מרדכי יונה דירקטור יחיד).
4. בית המשפט המחוזי דן בתוקפה של כל אחת מהעסקאות בהחלטה נפרדת, שבגינה אף הוגש ערעור נפרד, ואולם הדיון בשלושת הערעורים התנהל לפנינו במאוחד. הטענה העיקרית שבה אוחז המנהל המיוחד היא שהעמדת כל אחת מהערבויות מהווה "עסקת בעלי עניין", שחלות עליה הוראות הפרק החמישי לחלק השישי בחוק החברות, הקובעות פרוצדורה מיוחדת לאישור העסקה ומחייבות כי היא תהיה "לטובת החברה" (ובעת הרלוונטית "אינה פוגעת בטובת החברה"). על פי הנטען העסקאות לא עומדות בתנאי הוראות אלה ועל כן הערבויות ניתנות לביטול כלפי הבנקים. נוסף על כך, ביחס לשתי העסקאות שנערכו עם בנק מזרחי נטען על ידי המנהל המיוחד כי המבנה המשפטי שנוצר במסמכי הערבות מגבש משכון מוסווה, שמצד אחד נועד להקנות לבנק קדימות בתחרות עם נושים, אך מצד שני לא נרשם במרשם החברות – ועל כן הערבויות בטלות כלפי נושי החברות הערֵבות. בנוגע לעסקאות הגב-אל-גב מוסיף המנהל המיוחד וטוען, כי כל מטרתן היתה לנפח ולעוות את הדוחות הכספיים של חפציבה השקעות; וכי המדובר בהתחייבות חוזית הנוגדת את תקנת הציבור ודינה בטלות כאמור בסעיפים 30 ו-31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים).