42. לא נעלמה ממני טענת המנהל המיוחד, שלפיה אין לראות בעסקאות ככאלה שאושרו על ידי כל בעלי המניות בחברות – וזאת בנסיבות שבהן רק מרדכי יונה חתם על מסמכי ההתקשרות ואין לכאורה עדות להסכמתה של רעייתו לעסקאות אלה; ואולם גם טענה זו דינה להידחות. ההבחנה בין עניינו של מרדכי יונה ועניינה של רעייתו, בכל הנוגע להחזקתם במניות חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה, היא בנסיבות המקרה מלאכותית.
הגדרת "החזקה" שבסעיף 1 לחוק החברות, המפנה להגדרה זו שבסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, מורה כי "כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד – יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד"; ועוד יובהר, כי הגדרה זו חלה גם ביחס ל"כוח הצבעה" (להלן: חזקת ההחזקה). בבסיס חזקה זו עומדת בין היתר התפיסה שלפיה לבני משפחה כה קרובים ישנם אינטרסים כלכליים משותפים המביאים אותם להציג חזית אחידה בעניינים הנוגעים לחברה (ראו: ע"א 645/04 בן שושן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, פסקה 32 (30.4.2009)). במקרה דנן, כלל לא נטען וממילא גם לא הוכח שאין תחולה לחזקת ההחזקה בעניינם של בני הזוג יונה; ואין כל יסוד לסבור כי אופן קבלת ההחלטות הקשורות בניהול החברות על ידי מרדכי יונה נעשה בניגוד לדעתה של חפציבה יונה, וכך גם בכל הנוגע לעסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה.
יש אפוא לראות במרדכי יונה ובחפציבה יונה כ"אדם אחד" כלשון חזקת החזקה שבחוק, בכל הנוגע להחזקתם במניות חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה ולרבות לצורך הצבעה באסיפה הכללית של חברות אלה; ולמצער יש לראות בחפציבה יונה כמי שייפתה את כוחו של בן זוגה לפעול בשמה בקשר עם ניהול עסקי חברות קבוצת חפציבה. מכל מקום, לו רצה המנהל המיוחד לסתור את המסקנה המתבקשת, שלפיה עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה נעשו בהסכמת שני בעלי המניות בחברות (בין אם הסכמה מפורשת בין אם מכללא) – היה עליו להציג ראיות לסתור, ובין היתר היה באפשרותו לזמן את חפציבה יונה למתן עדות. ואולם המנהל המיוחד לא עשה כן, ואף לא הציג לכך כל טעם, ועל כן אין יסוד להורות על בטלות העסקאות, וזאת אף אם לא קוים ביחס אליהן הליך האישור הקבוע בסעיף 272 לחוק.
43. כך ועוד אחרת. עמדתי לעיל באריכות על כך שמטרתה של פרוצדורת האישור של עסקאות בעלי עניין הקבועה בחוק החברות, היא שעסקאות מסוג זה יאושרו על ידי אורגן של החברה שהוא חף מניגוד עניינים ועל בסיס גילוי מלא. בנסיבות המקרה דנן, ולנוכח מבנה ההחזקה והניהול של החברות בקבוצת חפציבה, ברי שבכל הנוגע לעסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה, אישור מאת אורגן בלתי תלוי בכל מקרה לא היה בר השגה – אפילו היה מנגנון האישור מבוצע ככתבו וכלשונו. חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה הן כאמור חברות פרטיות שאין להן ועדת ביקורת – ועל כן ולפי סעיף 272 לחוק, לכאורה עליהן לקבל אישור כפול לעסקאות בעלי עניין, מהדירקטוריון ומהאסיפה הכללית. אלא כפי שהוברר, מרדכי יונה ובועז יונה שימשו כדירקטורים יחידים בחפציבה השקעות, ומרדכי יונה היה דירקטור יחיד בחפציבה הנדסה, וכן החזיק ברוב מניותיהן של שתי החברות ובתפקיד יו"ר האסיפה הכללית בשתיהן. לשון אחר: מרדכי יונה הוא מנהל החברות, הוא הדירקטוריון והוא גם אסיפת בעלי המניות; וגורם בלתי תלוי אין.