משכון מוסווה
- 58. משנסתם הגולל על טענת המנהל המיוחד שלפיה יש להורות על ביטול עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה לפי סעיפים 281 ו-256(ג) לחוק החברות; וכן נדחתה הטענה בדבר היותן של עסקאות הגב-אל-גב חוזה פסול; נותר עוד לתת את הדעת לטענה החלופית, שלפיה העסקאות שנערכו עם בנק מזרחי בטלות בהיעדר רישומו של "משכון מוסווה". ייאמר מיד כי גם טענה זו דינה להידחות.
לגרסת המנהל המיוחד והכונס, כתב הערבות וכתב הקיזוז שנחתמו על ידי חפציבה השקעות במסגרת עסקת BTB מזרחי שימשו כבטוחה להלוואה שהעמיד בנק מזרחי לחפציבה שיכון, וככאלה היו חייבים ברישום. המנהל המיוחד מדגיש כי שיעבוד מחייב פומביות; והדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבו מדובר בשיעבוד שנועד להבטיח חוב של צד שלישי (חפציבה שיכון) ולא של לקוח הבנק עצמו (חפציבה השקעות) כבמקרה דנן, ובפרט בשים לב להיקפו העצום של החוב (75 מיליון ש"ח). בהיעדר רישום, המשמעות על פי הנטען היא שהשיעבוד בטל כלפי הנושים והמפרק. בהתייחס לעסקת הנדסה - לגישת המנהל המיוחד כל מטרתו של הפיקדון הכספי שהופקד בחשבונה של חפציבה השקעות, היתה לשמש כבטוחה להתחייבותה של חפציבה שיכון כלפי הבנק וכמושא לקיזוז בתום העסקה; ומשכך סבור המנהל המיוחד כי שיעבוד ממין זה מחייב פומביות, ומשלא נרשם נפל בו פגם המביא לבטלותו כלפי הנושים וכלפי המנהל המיוחד. (יוזכר כי במסגרת עסקת הנדסה שיעבדה חפציבה הנדסה לטובת בנק מזרחי גם תיק ניירות ערך, ואולם שעבוד זה נרשם במרשם החברות).
מן האמור נובע, שאין חולק בענייננו בדבר כוונת הצדדים לשעבד את הפיקדונות שהופקדו בחשבונותיהן של חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה, וזאת כבטוחות לטובת בנק מזרחי במסגרת עסקת BTB מזרחי ועסקת הנדסה (בהתאמה). טענותיהם של המנהל המיוחד והכונס מתמקדות אפוא בתוקפן של הסכמות אלה כלפי צדדים שלישיים (נושיהן של חפציבה השקעות וחפציבה הנדסה); ולפי הנטען, בהיעדר רישום במרשם החברות נעדר מהשיעבודים יסוד הפומביות שלהם, ומשכך מדובר ב"משכון מוסווה" הבטל במסגרת הליכי הפירוק של החברות הערֵבות.
- המנהל המיוחד סומך את עמדתו בדבר בטלות השיעבודים בעיקר על פסק הדין שניתן בעניין אי.סי.אם (ערעור אזרחי 1339/12 בנק מזרחי טפחות בערעור מיסים נ' אי.סי.אם יצרני מיזוג אויר בערעור מיסים (בפירוק) [פורסם בנבו] (27.4.2014); להלן: עניין אי.סי.אם); ואולם כפי שיפורט להלן, לא מצאתי כי האמור שם מוביל לסעד המבוקש.
בעניין אי.סי.אם התייחס השופט י' עמית לחובת הרישום של משכונות שנועדו להבטיח התחייבויות שונות של לקוח כלפי הבנק אגב ניהול חשבון בנק. בהקשר זה צוין כי במסגרת ההסכם לפתיחת חשבון, במרבית הבנקים בישראל נהוג להוסיף "סעיף סל" - המקנה לבנק זכויות שיעבוד, עכבון וקיזוז בכספי הלקוח בכל חשבונותיו בבנק מכל מין וסוג; ומוסיף השופט עמית וקובע, כי ככלל יש לייחס לנושי הלקוח ידיעה קונסטרוקטיבית בנוגע לקיומה של הוראת משכון מעין זו: