בהמשך לדברים אלה, בית המשפט המחוזי קבע כי אפילו ניתן היה לשעות לטענה שלפיה עסקת BTB מזרחי לא אושרה כנדרש על ידי חפציבה השקעות, לא הוכח כי בנק מזרחי ידע או יכול היה לדעת על כך כנדרש בסעיף 281 לחוק החברות – ועל כן בכל מקרה לא קמה זכותה של החברה לביטול עסקה זו. בהקשר זה פורטו בפסק הדין שורת המסמכים שנחתמו במהלך השנים על ידי מרדכי יונה ובועז יונה בקשר עם עסקת BTB מזרחי, ושבגדרם אף אישרו באי כוח החברה בחתימתם כי התקבלו כל ההחלטות והאישורים הדרושים לפי כל דין לביצוע העסקה, לרבות אישור עסקאות בעלי עניין. בית המשפט המחוזי סבר כי בנק מזרחי היה רשאי להסתמך על אישורים אלה, וכי אין לומר שהיה על הבנק לדעת שנפל פגם כלשהו בהליך האישור.
13. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי גם אם היה יסוד להורות על ביטול עסקת BTB מזרחי מכוח סעיף 281 לחוק החברות, בכל מקרה לא היה מקום להורות על השבת כספי הפיקדון לקופת הפירוק של חפציבה השקעות. בהקשר זה הובהר בפסק הדין כי ביטול העסקה משמעותו ביטול אף של הסכמי ההלוואה – המחייב השבה של כספי ההלוואה לבנק.
טענת המנהל המיוחד לביטול עסקת BTB מזרחי מכוח סעיף 30 לחוק החוזים נדחתה אף היא, ובהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי כי "רחוקה הדרך לטעון כי מדובר בחוזה פסול הנוגד את תקנת הציבור, אף אם היה מדובר בעסקה ללא 'טעם עסקי' כנטען". כן נדחתה הטענה בדבר בטלות העסקה בשל אי רישומו של משכון מסווה, תוך שהובהר כי "הדין מכיר בזכות המשכון של הבנק בכספי פיקדונות וזאת גם ללא רישום שעבוד. די בסעיפים המקנים זכויות שעבוד, משכון, קיזוז וערבות בתנאי ניהול החשבון עליהם חתמה חפציבה השקעות כדי להקנות לבנק משכון ושעבוד גם ללא רישומן של הזכויות." נוסף על כך, נקבע כי לבנק מזרחי עמדה זכות קיזוז חוזית מכוח כתב הקיזוז שעליו חתמה חפציבה השקעות – וזכות זו עדיפה על פני זכויותיהם של נושים אחרים.
ע"א 8332/16 – עסקת BTB דיסקונט
14. ערעור זה נסב אף הוא על עסקת הלוואה מסוג "גב-אל-גב". ביום 2.1.2007 העמיד בנק דיסקונט הלוואה לבועז יונה באופן אישי בסכום של 20 מיליון ש"ח; ובועז יונה מצידו העביר את סכום ההלוואה במלואו מחשבונו האישי לחשבון הבנק של חפציבה השקעות. חפציבה השקעות בתורה הפקידה את הכספים בפיקדון סגור, ששועבד לטובת בנק דיסקונט כערובה לפירעון ההלוואה שניתנה לבועז יונה (לעיל ולהלן: עסקת BTB דיסקונט).
לצורך ההתקשרות בעסקת BTB דיסקונט חתמה חפציבה השקעות (באמצעות מרדכי יונה) על "כתב מסגרת ליצירת עסקת 'גב אל גב' (BACK TO BACK) – פקדון כנגד הלוואה" (להלן: כתב המסגרת), שלפיו התחייבה האחרונה בפני בנק דיסקונט, בין היתר, כי הפיקדון יהיה כפוף "לזכויות השעבוד והמישכון, העיכבון והקיזוז, בדרגה ראשונה, יחידה ובלעדית, ללא הגבלה, לזכותכם ולטובתכם כבטוחה וערובה לתשלום/לפירעון ההלוואה וכל החיובים הקשורים בה לפי רישומיכם בכל עת, ואנו לא נהיה רשאים ולא נהיה זכאים למשוך את הפיקדון ו/או לעשות פעולה כלשהי בו משך כל התקופה עד לסילוק ולפרעון החוב המובטח (ההלוואה) על פי רישומיכם בכל עת וקביעתכם בלבד". התחייבות זו אושרה על ידי עורכת דין מטעם חפציבה השקעות, על גבי כתב המסגרת עצמו, שהצהירה כי מרדכי יונה מוסמך בחתימתו לחייב את חפציבה השקעות "וזאת בתוקף החלטות שהתקבלו על פי כל דין של האורגנים המוסמכים של הלקוחות ובתוקף מסמכי ההתאגדות של הלקוחות בהבינם היטב את תוכנו של המסמך הנ"ל, באופן שהמסמך הנ"ל תקף ומחייב את הלקוחות כלפי הבנק וניתן לאכיפה כלפי הלקוחות לצורך כל עניין ודבר". כן חתמה חפציבה השקעות (באמצעות מרדכי יונה) על איגרת חוב לטובת בנק דיסקונט, שניתנה להבטחת ההלוואה שהעמיד הבנק לבועז יונה ומכוחה הוטל שיעבוד לטובת הבנק על הפיקדון (להלן: איגרת החוב); ויצוין כי בשונה מעסקת BTB מזרחי, שיעבוד זה נרשם על ידי בנק דיסקונט במרשם החברות ביום 3.1.2007.