79. מר נאקש אישר בעדותו כי ידע שאין וודאות בהצלחת החברה, אך לשיטתו אי הוודאות הייתה מבחינת הפיתוח העסקי בלבד, כיוון שהפיתוח של המוצר כבר הושלם ועל רקע זה יש לקרוא את האזהרה בממורנדום כמתייחסת לפיתוח העסקי (עמ' 202).
על פי עדותו של מר נאקש, בהתחלה הנתבע אולי עשה מאמץ לפתור את הבעיות, אך בהמשך איבד עניין (עמ' 219).
80. ד"ר רון קדם הצהיר גם הוא כי הנתבע הציג בזמנו כי מתקן התדלוק המורכב פעיל ומוכן לשימוש לאחר שנוסה בהצלחה במספר מדינות והיה בתהליך שדרוג ופיתוח נוספים שנועדו להשביחו. גם הוא הפנה למצגת (שאינה מתוארכת, נספח א'), שבה נכתב כי בשנת 2007 החברה השלימה מחקר ופיתוח שהביא לארבעה פטנטים.
גם ד"ר קדם צירף מצגות נוספות ותכנית עסקית, שלטענתו הוצגו על ידי הנתבע, אך לא פירט מתי הוצגו ובפני מי. מצג השווא שהסתבר בדיעבד הוא, לטענתו, כי לא היה כל פיתוח של מתקן תדלוק, המוצר לא היה מוכן לשימוש, ולכל היותר היה בשלב פיתוח רעיוני, אם בכלל, בהתבסס על מוצר בעייתי שהנתבע הפעיל בעבר בדרום אפריקה והתברר כי לא היה שלו, אלא של חברת OTI. לדבריו, הסתבר גם כי החברה הייתה בשלב של סטארט-אפ ולא חברה מסחרית בעלת פעילות ובעלת מוצר מוגמר. הסתבר כי המערכת מצויה בחיתוליה והפיילוטים לא בדקו את המערכת בשלמותה, ורובם כשלו.
81. על פי תצהירו של ד"ר קדם, הנתבע הקים וניהל את חברת איידנטיטי שעסקה בפיתוח תוכנת TM. לנתבע היה אינטרס אישי ופיננסי, גם בחברה וגם בחברת איידנטיטי, והוא השתמש באיידנטיטי כצינור להוצאת כספים מהחברה, בדמות תשלומים בגין שירותי פיתוח על ידי חברה נוספת שבשליטתו.
82. ד"ר קדם הצהיר כי התוודע לחברה מאלי חיים, שפעל בעבור הנתבע כסמנכ"ל שיווק, וסיפר לו בפירוט רב אודות הפיתוח של מערכת התדלוק. לדבריו, הוצג לו שקיים מוצג מסחרי שעובד במלואו, ונאמר לו שהמערכת עברה בהצלחה 27 פיילוטים מלאים בתחנות באיטליה. הוא שמע מאלי חיים שהחברה זקוקה לאופרטורים ולא להשקעות כספיות.
ד"ר קדם הצהיר כי ביקש להשקיע בחברה, ומשאישרו החברה והנתבע את בקשתו, הוא השקיע 50,000 ביום 11.07.2007. מכיוון שנדרש לאישורים וביורוקרטיה רבה להעביר כסף לחשבון החברה בארה"ב, ביקש מהנתבע להפקיד את הכסף בחברה הישראלית, וכך עשה.
בהתייחס להלוואה שהעמיד ד"ר קדם לחברה ביוני 2009, לדבריו אלי חיים אמר לו בהיסטריה, כי אם לא ייכנס לבנק סכום של 150,000 ₪ כל העסק קורס, ולמרות שהדבר היה מנוגד לחלוטין למצגים הקודמים שהוצגו בפניו, הוא הסכים להעמיד את ההלוואה, כנגד מניות החברה.