פסקי דין

תצ (ת"א) 59659-02-20 תום רייס נ' קרן הגשמה בע"מ - חלק 13

20 אפריל 2021
הדפסה

אני סבורה כי במקרה דנן, ישנן די שאלות משותפות של עובדה או משפט שיהיה מקום להכריע בהן ביחס לכלל המשקיעים במיזמים השונים, כדי להצדיק את הבירור של עניינן של כל תת-הקבוצות יחד במסגרת בקשת אישור אחת. כך, למרות שההתקשרות בכל מיזם הייתה עם שותפות נפרדת, הקרן היא ששיווקה ומכרה את כלל יחידות ההשתתפות. כמו כן, אופן הפעולה של הקרן ביחס למיזמים השונים היה דומה, ואף הפרסומים שלה וההסכמים בהם התקשרו המשקיעים עם השותפויות המוגבלות, הם בעלי קווי דמיון רבים, גם אם אינם זהים לחלוטין.

27. אכן, המבקשים לא הציגו מסמכים ביחס לכל המיזמים אותם שיווקה הקרן. אולם אני סבורה כי נושא זה אינו צריך להביא לדחיית הבקשה. למבקשים לא היה מידע ביחס לכל המיזמים ששווקו על ידי הקרן – ובכלל זה המיזמים שהם עצמם לא השקיעו בהם. מידע כזה קיים כמובן בידי הקרן ובידי יתר המשיבים.

כידוע, תובענות ייצוגיות מאופיינות מעצם טבען בפערי מידע בין המבקשים למשיבים. נחיתות המידע המובנת מקשה לעיתים על המבקש להוכיח את קיומה של הקבוצה (ר' ע"א 7187/12 צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל, [פורסם בנבו] פס' עט (17.8.2014)). פערי מידע כאלה עשויים להביא במקרים המתאימים להקלה בנטל הראייתי המוטל על המבקשים או להעברת הנטל למשיבים (ר' קלמנט ורונן; ור' גם ענין נטוויז'ן שם נקבע כי כאשר המבקש מציג תשתית ראשונית לקיומה של קבוצה ונראה שבידי העוסק להפריך תשתית זו – ניתן להסתפק ברף ראייתי נמוך יחסית ). המשיבים אינם צריכים להציג ראיות שישכנעו את בית המשפט שאין קבוצה המתאימה להליך ייצוגי, אלא עליהם להציג ראיות שישכנעו את בית-המשפט כי התובע לא הצליח לעמוד ברף ההוכחה המוטל עליו (שם).

28. במקרה דנן, המשיבים לא הציגו את המסמכים הנוגעים לכל המיזמים האחרים (כדי להוכיח את טענתם לפיה קיימת שונות בין הפרסומים והסכמי ההשקעה שתצדיק את המסקנה לפיה אין מקום לדון בהם במסגרת הליך אחד). לכן, ולאור הדמיון שקיים בין המיזמים שלגביהם הציגו המבקשים מסמכים, ניתן לקבוע כי המבקשים הרימו את הנטל שהוטל עליהם, והוכיחו את קיומה של קבוצה שלגבי כלל חבריה ישנן שאלות משותפות של עובדה ומשפט.

כך, לאור הדמיון באופן הפעולה של הקרן, בפרסומיה ובהסכמי ההשקעה בהם היא התקשרה, מתעוררות שאלות המשותפות לכל המשקיעים במיזמים השונים. ביחס לכל המיזמים יהיה מקום לבחון האם הקרן שיווקה ניירות ערך; ואם כן - האם חלים עליה החריגים לחובת פרסום התשקיף; ומהם הסעדים שיש להעניק בגין הפרת החובה לפרסום תשקיף, ככל שחובה זו הופרה. שאלות אלה הן השאלות המהותיות והעיקריות שיעמדו בבסיס התביעות של כל אחת מתת-הקבוצות של המשקיעים בכל מיזם, וככאלה - אין טעם לבררן בנפרד תוך פיצול התובענה לעשרות תביעות אישיות עצמאיות, שעשויות אף להוביל להכרעות סותרות.

עמוד הקודם1...1213
14...51עמוד הבא