ראשית, הוא מאפשר לציבור המשקיעים לקבל החלטה רציונאלית ולהשקיע באופן מושכל, ובכך לנתב את כספי ההשקעות לאותם אפיקי השקעה יעילים. באופן זה מגנים דיני ניירות ערך על האינטרסים הכלכליים של ציבור המשקיעים, ומקדמים את יעילותו של השוק בכללותו. שנית, גילוי ראוי מונע פערי מידע בין משקיעים שונים בשוק ההון, ומאפשר למשקיע ה"פשוט" לבצע פעולות בניירות ערך על בסיס אותו מידע המצוי בידי המשקיע המתוחכם. בכך מביא הגילוי לשוויון בנגישות למידע.
שלישית, חובות הגילוי הקוגנטיות, לצד סמכויות הפיקוח והסנקציות בגין הפרתן, מפחיתות את החשש ממעשי תרמית והטעיה של משקיעים שבחרו להשקיע את כספם במתווה של השקעה פסיבית, המאופיין לא רק בנחיתות מידע של המשקיעים, אלא גם בחוסר מעורבותם בפעילות הכלכלית העומדת מאחורי ההשקעה, ולעיתים בחוסר מיומנות או הבנה בתחום ההשקעה (ר' ענין ישקר עמ' 6-7; חנס ופיגנבאום, בעמ' 13).
52. בנוסף, עצם הגילוי, כמו גם ההגנה שהוא מספק לציבור המשקיעים, מחזקים את אמונו של ציבור המשקיעים בשוק ההון, אמון שבתורו מעודד את אפיקי ההשקעה הללו, שכאמור ההנחה היא שיש להם חשיבות עבור המשק. עמדו על כך חנס ופיגנבאום במאמרם:
"דינים אלה באים לתת מענה לחשש מהטעיה של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם במתווה של השקעה סבילה (פסיבית), מבלי שהם מעורבים בפעילות הכלכלית העומדת מאחורי ההשקעה, ולעיתים ללא הבנה בתחום ההשקעה. [...] העדר הגנה הולמת על משקיעים סבילים עלול לגרום תוצאות קשות למשק, שכן אלה יפחדו להיפרד מכספם, ויזמים ייאלצו להישען על המקורות הכספיים העצמאיים שלהם ועל אפיקי מימון מסורתיים שמרניים, דוגמת מוסדות בנקאיים" (עמ' 13-14).
הדברים סוכמו על-ידי בית המשפט העליון בעניין קדם (פסקה י"ח) כדלקמן:
"דיני ניירות ערך עוצבו תוך תשומת לב לפערי הכוחות בין הגורם המנפיק את נייר הערך לבין ציבור המשקיעים, שלא אחת אינם בעלי מיומנות בתחום. [...] מעבר להגנה הניתנת למשקיע, חיוני הגישור על פער המידע גם לשם יצירת שוק יעיל, המנתב את כספי ההשקעה ליוזמות המתאימות למידע [...] בנוסף, דיני ניירות ערך לא נועדו להגן רק על המשקיעים הראשונים, אלא גם על המשקיעים ב'שוק המשני', המבצעים עסקאות בניירות הערך לאחר הנפקתם".
53. מסמך הגילוי היסודי הנדרש לציבור לשם הגשמת עקרון הגילוי הוא התשקיף. התשקיף הוא מסמך שהחברה מפרסמת כאשר היא מבקשת לגייס הון מהציבור, וכאשר יש לה תמריץ מובנה להציג את עצמה באופן המיטבי כדי לאפשר גיוס מרבי של הון. התשקיף נועד להגן על משקיעים השוקלים את רכישת ניירות הערך מהחברה, ולהבטיח להם גילוי נאות בדבר ההשקעה המוצעת על ידיה. בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי הצורך בתשקיף "נובע מכך שיש לגלות למשקיע בכוח את כל העובדות החשובות על החברה המציעה ניירות ערך כגון הונה, פעולותיה, רווחיה, הנהלתה, תכניותיה וכיוצא באלה, כדי לאפשר לו להגיע לידי החלטה בדבר רכישת נייר הערך המוצע" (ה"ח 2, 11; ר' גם הצעת חוק ניירות ערך (תיקון 20), התש"ס-2000).