לאור החשש המובנה מפני הצגה לא נאותה של החברה בתשקיף, נקבע כי התשקיף צריך להיות מפורט ולכלול "כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר" (סע' 16 לחוק ניירות ערך). הדין אף מסדיר באופן מפורט כיצד על התשקיף להיראות ואיזה מידע צריך להיכלל בו (ר' תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), תשכ"ט-1969). כמו כן, הגילוי נבדק בידי רשות ניירות וצריך לקבל את אישורה לפרסומו (סע' 15 לחוק ניירות ערך), כאשר לרשות מוקנות גם סמכויות לגבי תוכן התשקיף, צורתו, הצגתו ולוחות הזמנים שנקבעו בו. כל ההסדרים הללו נועדו להבטיח שניירות הערך יוצעו לציבור על ידי החברה תוך פיקוח הדוק על אופן הצעתם. זאת כדי שהמשקיעים יקבלו גילוי מלא של כל הפרטים הדרושים להם כדי לקבל החלטה מושכלת אם לרכוש את ניירות הערך אם לאו.
מעבר לכך, התשקיף הוא "שער הכניסה" לחוק ניירות ערך. לאחר פרסומו חלות על התאגיד כלל ההוראות המהותיות של דיני ניירות הערך, ובפרט חל עליו משטר הדיווח השוטף. חובת הפרסום התשקיף מגשימה אם כן את עקרון הגילוי העומד ביסוד דיני ניירות ערך לא רק במועד הצעת ניירות הערך, אלא כל עוד ניירות הערך של התאגיד מוחזקים בידי הציבור ונסחרים על ידיו. עוד יש לציין כי עם פרסום התשקיף משנה התאגיד גם את מעמדו גם במישור דיני החברות, והוא נדרש לעמוד בכללי ממשל תאגידי רבים שנועדו להגן על המשקיעים.
אפיון ההשקעות שחוק ניירות ערך נועד לחול עליהן
54. לאור תכליתם של דיני ניירות ערך כפי שהיא פורטה לעיל, נבחן עתה את המאפיינים של ההשקעות שהוראות החוק נועדו לחול עליהן. הפסיקה נדרשה מספר פעמים לפירוש המונח "נייר ערך", תוך בחינה של השקעות מסוימות בהתאם לתכליותיהם של דיני ניירות הערך. בתי המשפט עמדו במקרים אלה על מספר קריטריונים שיש בהם כדי לאפיין השקעה שיש לסווגה כנייר ערך שכן ראוי שהחוק יחול לגביה.
כך, בעניין קדם קבע בית המשפט העליון כי מטרת ה"מסננים" שקבע המחוקק לתחולת החוק – ובהם המונח "סדרה" המהוה חלק מהגדרת "נייר ערך", היא "הגבלת תחולת החוק למקרים בהם, ראשית, קיימים פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים שאינם מאפשרים משא-ומתן הוגן; ושנית, ישנו חשש מהיווצרותו של 'שוק משני' המצריך 'חגורת ביטחון'".
שאלת פרשנות המונח "ניירות ערך" נדונה על-ידי בעת"מ (ת"א) 26602-01-17 ג.ג. פיירטרייד בע"מ נ' רשות לניירות ערך תל אביב [פורסם בנבו] (2.3.2017) (להלן: "פיירטרייד"). באותו עניין נבחנה השאלה האם יש לפרש את סעיף 52 לחוק ניירות ערך כך שאופציות בינאריות ייכללו בהגדרת המונח "ניירות ערך" על פיו. לצורך בחינה של השאלה האמורה, עמדתי על מספר מאפיינים שיש לבחון אותם כדי לקבוע האם המדובר בהשקעה שחלות לגביה ההצדקות לדיני ניירות ערך. בכלל זה צוינו פערי המידע ביחס להשקעה ולתנודות בשוויה; שליטת היזם בכספי ההשקעה; מעורבות המשקיעים בהשקעה ונכונותם להקפיד בבדיקת פרטיה והסיכונים הכרוכים בה; קיומו של מסחר משני; הצורך בקיום פיקוח על ההשקעה אל מול החשש מפני אפקט מצנן על מסחר בהשקעות הסוג הנדון; וקיומו או היעדרו של פיקוח אלטרנטיבי יעיל ומקיף על היזם.