55. גם בת" (ת"א) 43340-05-17 נחום נ' התאחדות בוני הארץ אגודה עות'מאנית [פורסם בנבו] (25.1.2018) נדונה שאלה דומה. באותו עניין התעוררה השאלה האם לאור תכליתו של חוק ניירות ערך יש לראות בחברות באגודה עות'מאנית כ"נייר ערך". גם שם הודגש האופי הפסיבי של ההשקעה בניירות ערך, ונקבע כי החברות בהתאחדות אינה "מכשיר השקעה" המשיא רווחים לחבריה. כמו כן הודגשה המטרה של דיני ניירות ערך להבטחת מסחר הוגן ללא מניפולציות ותרמיות, בעוד שבחברות בהתאחדות נושא ההחלטה לא היה כל היבט של מסחר, ולא ניתן היה לרכוש מספר יחידות השתתפות, כפי שלרוב ניתן בניירות ערך.
בעניין א.ד.ר עמד השופט כבוב על כך כי התכלית הרלוונטית של חוק ניירות ערך, לצורך הקביעה האם מדובר בנייר ערך, היא בעיקרה הגנה על האינטרסים הכלכליים של המשקיעים בהשקעות כלכליות פסיביות למטרת רווח. אף השופט כבוב מנה מספר שיקולים שניתן לשקול אותם לצורך הכרעה בשאלה האם יש לראות במכשיר השקעה "נייר ערך" אם לאו: "פערי המידע בין הצדדים והאם עומד בפני המשקיעים כלל המידע הרלוונטי הנדרש לשם קבלת החלטת השקעה מושכלת; מידת המעורבות בפעילות ההשקעה של הגוף המציע, המרכז או המנהל את פעילות ההשקעה והשפעתו על הפקת רווחי המשקיעים; קיומה של רגולציה מקיפה חלופית; עבירוּת הזכויות בהשקעה וקיומו של שוק משני; האם תהא אפקטיביות בהטלת חובות גילוי ופיקוח לפי דיני ניירות ערך."
56. המסקנה העולה מסקירת הפסיקה שלעיל ומהתכליות שצוינו בה, היא כי יש לבחון את קיומם של שלושה קריטריונים עיקריים כדי להכריע בשאלה האם השקעה מסוימת היא "נייר ערך":
האם מדובר בהשקעה פיננסית פסיבית? כאמור, החוק נועד להגן על משקיעים המבקשים להפיק רווח בהשקעות המנוהלת על-ידי אחר ולעודד השקעות כאלה. לכן, הדרישה הראשונית וההכרחית כדי להחיל על השקעה מסוימת את דיני ניירות הערך היא שיהיה מדובר בהשקעה פיננסית – היינו, השקעה שתכליתה להשיא רווח; ופסיבית – היינו, גיוס ההשקעה וניהולה מבוצעים על-ידי גורם אחר מהמשקיע. כאשר מדובר בהשקעה כזו, קיים חשש מובנה לבעיית נציג המצדיק את תחולתן של ההגנות הקבועות בחוק. מנגד, החוק לא נועד לחול על השקעות שתכליתן צרכנית או על השקעות אקטיביות כושלות (ור' הרחבה במאמרם של חנס ופיגנבאום).
כדי לאמוד את רכיב הפאסיביות בהשקעה, ניתן לבחון בין היתר עד כמה ההשקעה מאופיינת בפערי מידע שאינם מאפשרים למשקיע לעמוד על טיב ניירות הערך באופן בלתי אמצעי; עד כמה מעורבים המשקיעים בהשקעה לאורך חייה; מהו תפקידו של יוזם ההשקעה; מהי מידת הכוח שיש למשקיעים במשא-ומתן, ועד כמה יש להם כלים המאפשרים להם להשפיע על תנאי ההשקעה.