60. רשימת השיקולים שלעיל אינה רשימה ממצה, ועשויים להיות גם קריטריונים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת (להרחבה ר' גם: מאמרם של וסרמן ומזר-לייסט). כמו כן, על פי רוב המדובר במכלול של מאפיינים ולא בקריטריונים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, כאשר "המשקל שיש לתת לכל שיקול תלויה בנסיבות העניין. לעיתים קרובות השיקולים שלובים זה בזה, כאשר התקיימותו של האחד מעידה על האחר, ולעיתים יש שיקול אחד שהינו מכריע ומאפיל על כל השאר" (ר' וסרמן ומזר-לייסט, עמ' 180).
סיכומה של נקודה זו - כדי לקבוע האם השקעה מסוימת היא "נייר-ערך", יש לבחון האם החלת הכללים הקבועים בחוק ניירות ערך, ובפרט החלת עיקרון הגילוי הרחב הקבוע בו, יקדמו את תכליות החוק בהגנה על משקיעים בהשקעה (שצריכה להיות בדרך-כלל השקעה פסיבית) תוך עידודה. בכלל זה יש לבחון האם מדובר בהשקעה למטרת רווח בפעילות עסקית המנוהלת בידי אחרים, המאופיינת בפערי כוחות - פערי מידע, פערי כוח של משא ומתן ופערים ביכולת ההשפעה על ההשקעה – בין המשקיע לבין מגייס הכספים. כמו כן יש לבחון האם קיימת רגולציה אחרת המספקת הגנה למשקיעים, והאם מדובר בהשקעה שיש לגביה צורך בקיומו של מידע שוטף.
האם היחידות שקרן הגשמה שיווקה ומכרה הם "ניירות ערך"?
61. בחינת מאפייני יחידות ההשתתפות דנן מביאה למסקנה כי הרכיבים הלשוניים בהגדרת המונח "נייר ערך" בחוק מתמלאים:
(א) יחידות ההשתתפות נרכשו על-ידי התקשרות בהסכמי ההשקעה. הסכמי השקעה אלה מהווים "תעודות" – הפסיקה פירשה מונח זה בהרחבה והכירה גם בהסכמים ככלולים בהגדרה (ר' רע"א 1701/93 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, פ"ד מז(5) (1993));
(ב) היחידות הונפקו ב"סדרות" – הסכמי ההשקעה, למצער ביחס לכל אחד מהמסלולים השונים בכל פרויקט, היו בנוסח אחיד וזהים בתנאיהם. משכך, הסיכונים והסיכויים בהם נשאו המשקיעים בכל מסלול היו זהים, ומתקיים יסוד ה"סדרתיות" כפי שנקבע בפסיקה (ר' עניין קדם). בהקשר זה יצוין כי השאלה האם יש להתייחס להסכמי ההשקעה בכל פרויקט כסדרה נפרדת של ניירות ערך או כסדרות שונות בהתאם למסלול ההשקעה ("סילבר", "גולד" ו-"פלטיניום") אינה נוגעת לשאלה האם מדובר ב"נייר ערך" אלא לשאלה האם חל החריג הקבוע בסעיף 15א(א)(1) לחוק;
(ג) הסכמי ההשקעה, באמצעותם נרכשו כאמור יחידות ההשתתפות, מקנים למשקיעים "זכות תביעה" מהקרן לקיום התחייבויותיה על פי ההסכם.